קצה העולם – פרק 3 – חול רותח

מייג'ה מוצא את עצמו שוכב על החול בזירה קטנה כשיורסוס מסתכל עליו ומניף את החרבות בצורה מוזרה. מייג'ה הבין שאין מה לעשות חוץ מלהשיב מלחמה.
יורסוס רץ לכיוון מייג'ה והוא הניף את ידיו לצדדים כאשר הוא מחזיק את החרבות והתחיל להסתובב בשיפוע של שישים מעלות והמשיך להתקדם במהירות מסחררת, מייג'ה נבהל מהמהלך ומייד התגלגל לצד. יורסוס לא ניראה עייף אפילו לא קצת מהמהלך המהיר הזה. יורסוס רץ לכיוון מייג'ה והתחיל לדקור עם החרבות בצורה חדה, ישרה ומהירה, פעם לצדדים פעם לאזור הראש, מייג'ה הייה מספיק מהיר והצליח להתחמק מכול דקירה, אך לא הצליח כאשר יורסוס נתן בו דחיפה קלה, שהעיפה אותו כמה מטרים ספורים אחורה. מייג'ה שלף את החרבות מאבן, קם ישר מן המקום ורץ ליורסוס, מייג'ה ניסה לחקות את המהלק הקודם של יורסוס, אך נכשל כאשר שלף את אחד מן החרבות לאזור היד ויורסוס התחמק בקלילות ואז הכה את היד המחזיקה עם המרפק שלו, החרב עפה לצד, מייג'ה היה מופתע, באותו רגע, יורסוס תפס את החרב השנייה עם החרב המעוקלת שלו והוא התחיל לסובב את החרב במהירות, ואז החרב התנתקה מידו של מייג'ה והיא הועפה לקצה השני של הזירה. זה לא היה הוא, זה משהו בחרבות האלה, מייג'ה חשב לעצמו אחרי המהלך הזה.
מייג'ה הבין שהוא חסר נשק ולא נישאר לו שום דבר, חוץ מכישוף אדמה. לא היה שם אדמה בכלל, רק חול.
יורסוס התכופף כשהוא עומד על קצות האצבעות והוא התחיל להסתובב במהירות עם הקרסים לכיוון מייג'ה, הוא חמק בזריזות. מייג'ה היה מותש, היה ממש חם מכל הלפידים שהיו שם. טיפות של זיעה נטפו על החול. החול היה מעט רטוב, אך כאשר כמה שניות הפך לאבן מוצק. אבן. מחול, מים וחום!
מייג'ה התחיל לרוץ אל קצה הזירה, לקח כד מים והשליח אותו ישר לרצפה, החול היה רטוב. עכשיו עליו לחמם אותו. הוא רץ ולקח לפיד אש שהיה ממוקם בקצה אחד של הזירה וזרק אותו ישר על החול הרטוב. באותו רגע, הוא הרגיש שיש לידו אלמנט, הוא הרגיש את זה כמו קסם קל שעבר בעוקרים שלו.
הוא ראה שיורסוס עבד מפוחד, הוא בטח לא ציפה לזה.
מייג'ה סגר את אצבעותיו לאגרופים, הרים את הידיים בזווית של תשעים מעלות, ובאותו רגע, יצא מן החול גוש אדמה כבד. הוא ריחף באוויר. מייג'ה שלך את מרפק יד ימין שלו לאחור, כאילו עמד לתת אגרוף, וכך עשה. חצי מהצד הימני של האבן הושלך הישר ליורסוס במהירות. הוא עמד במקום נדהם מן המהלך, האבן פגעה בכול הצד הימני של גופו של יורסוס, והוא התמוטט על האדמה. מייג'ה הלך לכיוון יורסוס, מייג'ה פתח את האגרוף לכף יד פרוסה, ובאותו רגע, החצי השני של האבן חולק לעשרות חלקים חדים המכוונים לכיוונו של יורסוס השוכב על הרצפה.
אך לפתע הבחין מייג'ה שיורסוס מתחיל להידלק, לעלות באש. פתאום הרגיש מייג'ה כשהכה אותו משהו כבד, לא כבד כמו אבן, כבד וחם, חם כמו אש. מייג'ה הושלך לרצפה, העיניים שלו היו עצומות לכמה שניות. הוא פקח את העיניים באיטיות, אח פקח אותן ישר כאשר הבחין שהוא עלה באש. הוא התחיל לרוץ לקצות הזירה כדי למצוא את הכדים עם המים. לא היה שם. אבל היה משהו מוזר, האש לא שרפה, לא הרגיש אפילו לא טיפת חום. ואחרי כמה שניות האש נעלמה.

יורסוס מסתכל על מייג'ה בזמן שהוא משלב ידים "אתה יותר חזק משחשבתי" אפילו היה ניראה שהוא חייך.
"א-אני לא מבין… מה קרה פה הרגע?" מייג'ה מלמל כאשר הוא מסתכל על זירת החול שהוא נלחם בה.
יורסוס הרים מעט את הראש "אתה הרגע נבחנת. ועברת את הבחינה. אתה אכן יודע להשתמש בכוחות שלך"
"אבל מה עשית עם האש?"
"זה התגמול שלך"
"תגמול?"
"מהיום אתה גם שולט באלמנת ההישרדות, אלמנת האש"
"איך עשית את זה?!"
"אני לא סתת לוחם זריז. אני גם מכשף. בדיוק כמוך" יורסוס חייך מעט.
"אבל מה אני יכול לעשות? אני תקוע במדבר… אתם בטוח יודעים איך לצאת מפה, נכון?"
"לצאת?"

יורסוס לקח את מייג'ה אל מחוץ לפירמידה.
"לפני שאתה הולך. אני אתך לך את אלה" יורסוס שלף את חרבות הקרס שלו בצורה מוזרה וזריזה.
"עכשיו תסתכל קדימה" יורסוס אמר כאשר הוא עומד מאחורי מייג'ה, מחזיק בכתפו ומצביע קדימה.
מייג'ה הסתכל כדימה לכמה שניות.
"כן אבל אני לא מבי–" מייג'ה הסתובב לאחור וראה שיורסוס נעלם ויחד איתו גם הפירמידה. מייג'ה חזר להסתכל קדימה וראה את הסירה שלו צפה מעל המים, הכול נישאר שם! לא חסר כלום!
אך היה שם משהו. פתק.

" כדי להגיע ליעדך, עליך ללמוד לשלוט על הטבע"