קסמים על אי מרחף. 2
~ נקודת מבט רייצ'ל~
לפני שראינו את האי, לפני שגילברט חיבק אותי בזרועותיו היפיות, המושלמות ה…
סליחה, נסחפתי.
אז אני ושרון צעדנו ברחוב ושיתפנו זאת את זו במכתב ובתוכנו, התברר ששתינו קיבלנו
אותו ושתינו פחדנו.
" את יודעת, מעניין עם יש ילדים נוספים שקיבלו כזה מכתב? וכמובן יכול להיות שאולי
אלה חוטפים? אולי יאנסו אותנו?!" שרון דיברה בהתלהבות מוגזמת.
" שרון! שרון הכל יהיה בסדר, אולי,בערך, לא בטוח." בטחוני התצמצם על כל מילה
שאמרתי, ולבסוף כבר מילמלתי.
שתינו צעדנו ליד חנויות שבחלונות הראווה שלהם נראו עוגות לחתונות , לחמניות
, בגטים וכמובן בוראקסים עם פיטריות תפוחי אדמה ועוד.
חוץ מחנוייות עם עוגות ולחמניות היו גם כמובן קניוני קניות מלאים בכל טוב ומיסדות,
היו גם מרפסות, בשתיים מהן ראו זוגות יושבים משוחחים ומתנשקים.
" עוד מעט גם אנחנו ניהיה כאלה!" לחשתי בהתלהבות שהלכה וניגמרה…
בקומה הלפני האחרונה במגדל אייפל פגשנו את גילברט ואדלה.
" אדלה! איך תעלי לשם עם עקבים?!" שאלתי אחרי שדיברנו על המכתבים
שקיבלנו וראינו את השמלת הערב של אדלה והעקבים.
"לא יודעת." אמרה אדלה בבישנות אך גילברט הניף אותה למעלה והיא
צווחה " דיי!" וצחקה כשאמר לה שתעלה על גבו, וכך היא עשתה.
כשעלינו מיתנשפים ומיתנשמים למעלה בחנתי את כולם עד יסוד.
שרון היתה בחולצת טריקו ארוכה עם הדפס של המילה " kiss me"
ומכנסיים קצרים וישנים בצבע בורדו.
ענייה החומות נצצו והשער הבלונדיני שלה היה מסודר ב'גולגול'.
אדלה היתה בשמלת ערב אדומה בעלת מחשוף עד הברך ושרוולי מלמלה יפיפים.
ענייה החומות הצוחקות הראו שהיא כזאת: שצוחקת וגם שערה החום הראה זאת.
ברור שיש כאלה שחושבים שמראה זה רגיל אבל פניה היו יפיפים! בלי הגזמה.
גילברט לעומתה היה בעל שער בלונדיני קצוץ ועניים ,גם כן חומות.
" היי, שרון?… רייצ'ל?" שמענו קול, קולה של ליזה המעוצבנת במכנסי ג'ינס.
*
אחרי כל מה שקרה ( הוסבר בפרק הקודם ) ראינו את האי.
" אהההההההההההההההההההההה!" התחרפנתי כשראיתי מבעד לעננים הורודים שמעלינו
אי, אי יפיפה בעל עצים והרים שעלייהם נחה שכבה עבה של שלג שניצנץ בשמש השקיעה.
בעצם קשה היה לראות אותו אבל מי שהתבונן במבט נץ כמו שלי הבין שהוא רואה משהו
בלי נתפס.
גילברט הרים את עייניו החומות למעלה ואז אמר ברעד " רייצ'ל? תתתת… תפסיקי בבקשה."
הוא חיבק אותי כשאני מתחרפנת בידיו השריריות וזכיתי במבט מאוכזב מאדלה שבכלל ישבה ולא זזה, מסכנונת.
ליזה חייכה לעבר השמיים וצרחה " סוף סוף הברח מהבית!" בדיוק כאלה צחות רק יותר
מנומסות הושמעו גם משרון, אך לא הבנתי איך נברח? לא נוכל לעלות על האי בלי מטוס!
כי מסוק לא מסוגל להתרומם לאי שעף בחזרה למעלה.
ווש! נשמע צליל והוקפנו ב…?! אלה היו מכונות בעלות כנפיים? לא הלה היו מין מניפות
דומות לכנפיים שהיו מחוברות לגוף המכונה: פתח לכניסה והגה, זהו.
מאחת המכונות המוזרות והישנות יצאה נערה שמיד הכניסה את שרון וליזה למכונה
המעופפת שלה אך שלושתינו רק הבטנו בנערה עם השער האדום ושתקנו והיא אמרה בקול
אדיש " האם אתם לא רוצים לגלות את כוחותיכם בלפוטה? אתם לא רוצים לגלות את
החיים?" המשפט שיתק אותנו ואנחנו רק עמדנו כשעניינו מופנות לעבר השמיים.
תגובות (5)
הו הו, ארוך!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי כבר, ותתחדשי על התמונה.
תודה
יש עוד אנשים כאן שקוראים את " קסמים על אי מרחף" ? אני כתבתי את זה המון זמן ורק רייצ'ל קראה והגיבה וקראו רק… 13 קוראים!
21
אנשים! המשכתי את זה! ולמה לאחרונה אף אחד לא שם לב למה שאני כותבת?