קיטשי וקטלני- פרק 9

במשך שניה אחת לא זזתי מרוב הלם. נכון, אולי היו כמה רמזים אבל זה שונה כשזה קורה באמת.
מיד אחר כך התעשתתי ודחפתי אותו מעליי בכעס.
"מה-אתה-חושב-שאתה-עושה?" שאלתי בכעס, מביטה ישר לעיניים שלו.
הוא שבר את המבט ורק אמר "מנשק אותך" התחלה של חיוך הופיעה על פניו. "כן, אני די בטוח שככה קוראים לזה", עכשיו הוא חייך לגמרי.
נשמתי כמה נשימות עמוקות, נחושה בדעתי לא לברוח משם בשיא המהירות.
"עלה בדעתך, שבשביל לנשק אותי, כדאי שתדע אם אני רוצה את זה בכלל" ניסיתי לשמור על קול שליו, אבל כבר צעקתי בסוף המשפט. מה הוא חושב לעזאזל שהוא עושה?!, לנשק אותי, איזה בדיחה.
אבל כשכל מה שהוא ענה היה: "לא, לא חשבתי" ואז בחיוך "אבל זה היה שווה את זה" כבר לא יכולתי לסבול אותו יותר ויצאתי משם. הלכתי לשום מקום.
"היי, איב, תעצרי. חכי רגע. מה קרה? הבחור הזה עשה לך משהו?" הסתובבתי במהירות לעבר הקול-מייק.
"אתה לא עובד עכשיו?" שאלתי אותו, מתעלמת מדבריו.
"גמרתי את המשמרת ורצת משם, רצתי אחרייך" הוא אמר בפשטות מתנשף, והסדיר את הנשימה.
"מה קרה שם?"
"רק, רק נשיקה, זה הכל" אמרתי בקצת בושה. לא הייתי חייבת לרוץ משם ככה.
"היי, זה כן משהו אם את כל כך נסערת מזה" מייק אמר.
"עזוב, לא משנה..עבור נושא" זה מה שטוב במייק, הוא לא לוחץ.
הסתובבנו קצת ודיברנו. ערב רגיל ביחד. אחרי כמה רחובות התחלנו לחזור.
"תגידי, שמעת מה קרה לג'וזף?" ג'וסף היה בעל הבית של מיק.
"לא, מה קרה?"
הוא התגרש לפני יומיים מאישתו, והפעם זה רציני. הוא לוקח לי את הדירה"
נעמדתי מולו ועצרתי אותו. "רגע, באמת?, למה אתה אומר לי את זה רק עכשיו?"
"אני יכול לישון אצלך?" מייק שאל. לי אישית לא הייתה בעיה, זה לא שמשהו היה קורה, אבל הפעם הייתה לי שותפה ולא יכולתי.
פתאום עלה לי לראש רעיון.
"אוקי, תקשיב עד הסוף לפני שתתנגד" ביקשתי.
"או..קי"הוא ענה בהיסוס.
"לי יש שותפה אבל..אני מכירה מישהו שצריך אחד" אמרתי.
"וה'מישהו' הזה הוא במקרה זה שנישק אותך?" מייק קבע, אפילו לא שאל.
"הוא יותר נחמד בדרך כלל" ניסיתי להגיד.
"תחסכי ממני, שנינו יודעים שאין לי מקום אחר ללכת אליו" הוא אמר, ואז ריכך את הטון.
"מצטער,אבל אני דואג לך, את יודעת. את בורחת מהשטן אחרי נשיקה יותר מדי פעמים. אני אשים עין על הבחור"
"אית'ן"
"מה."
"ככה קוראים לו, אית'ן" אמרתי.
"דיברתם עליי?" שמענו קול מאחורינו. הסתובבנו.
זה היה אית'ן.