קיטשי וקטלני- פרק 5
"מי-..מי את?" שאלתי בזהירות בזמן שהעברתי את המבט במהירות בינה לבין אית'ן.
"רייצ'ל" היא חיכה אלי, אבל הביטה בזהירות-יתר על אית'ן, כאילו שהוא יתקוף אותה או כאילו שקלה מה אפשר להגיד לו.
ראיתי את המבט שלה ואת היד שהתארפה ואמרתי מהר "זה בסדר, הוא לא יפגע בך, הוא אחד מאיתנו"
היא פתחה לאט את היד "טוב" היא אמרה במהירות אבל המשיכה להסתכל עליו. גילגלתי עיניים.
"אז, מה הולך פה?" שאלתי. "אתם פשוט מופיעים פה, למרות שלא ידעתי אפילו איך קוראים לכם או איך אתם נראים, איך מצאתם אותי?"
"זה,-זאת מין תחושה כזאת" רייצ'ל גימגמה, "קשה להסביר את זה" היא סיכמה את הנושא במשיכת כתפיים.
עמדנו כמה זמן בשתיקה, כשפתאום אית'ן שאל את השאלה שאני לא הרגשתי בנוח לשאול:"איך את נלחמת? את לא קטנה מידי?" . היא העיפה לעברו מבט זועם ושמחתי שלא אני שאלתי את זה.
פתאום הפכה ההבעה שלה לחיוך ציני והיא מלמלה משהו שנשמע כמו 'כופהו הלעמל וישכע' ואית'ן התרומם באוויר והתהפך- הראש למטה והרגליים למעלה.
"קטנה מידי?" היא שאלה כאילו בתמימות.
"תורידי אותו!" צעקתי, עכשיו כבר הייתי בהיסטריה (במבט לאחור זה די נורמלי אבל זה היה יותר מידי) "בסדר, בסדר" היא מלמלה ונקשה באצבעות. אית'ן נפל על הראש באותו רגע אבל הצליח להימנע מאגמי דם בזכות יד אחת, אני מניחה שזה קל יותר כשאתה כמעט בגובה התקרה מההתחלה כמוהו.
עכשיו התעצבתי "ככה את נלחמת?" שאלתי בעצבים, היא רק הנהנה.
שוב היה שקט. "הדירה שלך?" שאלתי אותה- "כ-ן, שכורה" היא ענתה.
"מעולה" חייכתי, הנה משהו טוב, "אתם מתחלפים" אמרתי.
שניהם הסתכלו עליי מבולבלים. גלגלתי עיניים שוב, "בדירות, ריצ'ל, את באה אליי ואתה אית'ן, עובר לכאן. יותר ברור?" היא גיחכה, "בטח".
היא לקחה תיק גב קטן. "אז… זזנו"
אית'ן נשאר שם ואנחנו הלכנו אליי.
באמצע הדרך שמעתי רעש ופתאום קפצו עליינו שתי דמויות עם ברדסים שחורים. הכובעים היו מורמים ולא ראינו מי הם.
הראשון תפס לי את הידיים למעלה והרים אותי בלי מאמץ. השני תפס את ריצ'ל באותה צורה. ברגע שהיא ניסתה לדבר- כנראה לבצע עוד 'קסם' (אני חושבת) הם אטמו לנו את הפיות ביד השניה. ניסיתי לבעוט בדמות, אבל היא רק צחקה לשניה והתחילה ללכת, השניה עקבה אחריה. המשכנו ללכת ועצרנו ליד פתח ביוב. הם פתחו את המכס וזרקו אותנו פנימה, נחתנו בתוך כלוב ברזל והם סגרו את הפתח. נשמנו קצת ואז ניסיתו להשתחרר. אבל לא אני ולא היא הצלחנו לפתוח את המכסה למעלה.
"ברזל,..מנטרל קסמים" ריצ'ל אמרה מתנשפת והתעלפה.
בעטתי עוד כמה בעיטות חסרות משמעות, בעיקר מתוך עצבים ובסוף התיאשתי.
ישבתי ליד ריצ'ל נואשת. הייתי לכודה.
תגובות (1)
תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי :]