קיטשי וקטלני- פרק 3

השתמשתי בסכין כמו בפיגיון וניסיתי לנעוץ אותו בנער שמולי.
התפתח קרב מוזר.הוא הצליח לחמוק מכל נעיצת סכין ונשאר רק עם כמה שריטות,אבל הוא לא ניסה לתקוף בכלל.רק לשחרר את הסכין ממני. מוזר.
בסוף הוא גם הצליח והעיף את הסכין פנימה כ"כ חזק שהיא ננעצה בארון ממול.
אחר כך הוא תפש את שתי זרועותי מאחורי הגב והחזיק אותן שם. ניסיתי לברוח אבל לא יכולתי, והבעיטות שלי היו חסרות תועלת כי הוא עמד על כפות הרגליים שלי עם רגל אחת.
"עכשיו, איכפת לך להפסיק?"הוא שאל מעוצבן. הנהנתי עם הראש ופחדתי, לא יכולתי להשתחרר.
"יופי, אז אני הולך לשחרר אותך ובמקום לתקוף תסתכלי על הצוואר שלי, את חושבת שתעמדי בזה?" הוא שאל בזלזול.
הוא שחרר אותי לאט ומיד קפצתי ורצתי משם, המקום היחיד שחשבתי עליו היה השטן הירוק ולשם פניתי.
הנער נאנח, ופתח בריצה מהירה אחרי.
הוא כמעט השיג אותי אבל למזלי השומר בכניסה היה מייק, חבר טוב שלי כבר הרבה זמן. הוא הכניס אותי פנימה בלי לחכות בתור. הייתי אסירת תודה, נישקתי אותו בלחי ונכנסתי.
הסתכלתי סביב וביאוש עצום פניתי לכיוון הרוקדים והתקדמתי למרכז.
לעזאזל עם הכישרון ריקוד שלי! אבל חיים עדיפים על כבוד.אני חושבת.
הייתי במתח וצפיתי על הכניסה, אחרי בערך עשר דקות מיאשות הוא נכנס פנימה והתחיל להתקדם לכיווני. ידעתי שזאת טעות, כי האחרים לא כאן ולא יוכלו לעזור לי אבל עשיתי את זה בכל מקרה.
לחצתי על הכפתור הקטן בשעון.השעון הבהב שלוש פעמים ואז הבהבו השעונים אצל האחרים. הסתכלתי דרוכה על הנער שהתקרב אלי. היתה לו שרשרת מוזרה, שלושה תליונים בצורת ירח ושן על חוט שחור. אבל מה שמשך לי את העין היה שאחד התליונים הבהב שלוש פעמים.
שיט, אין מצב.חשבתי והלכתי אליו. כשהייתי מולו הזזתי את הראש טיפה הצידה, לכיוון הדלת. הוא קלט את הרמז ובא אחרי.
הולכתי אותו חזרה לדירה שלי והצבעתי על טש'. "מה עשית לה?"
"רק עילפתי אותה, הייתי צריך להרוג אבל לא היה לי זמן"
"מה?! להרוג אותה? למה?" שאלתי נדהמת.
"היא ניסתה לפרוץ אלייך הבייתה אחרי שקראת לעזרה, מה הייתי אמור לחשוב"
לא היו לי מילים. זה נכון מהצד היא ניסתה לפרוץ אלי. אבל לא יכולתי להסביר שכבר שנים היא יכולה להיכנס לפה מתי שהיא רוצה כי אפילו אני, המתוסבכת עדיפה על הבית שלה. זה אישי, הוא לא צריך לדעת.
הוא כנראה הבין שאני לא אדבר עליה יותר כי שאל:
"למה הפסקת לברוח?"
"ראיתי את השרשרת" הודיתי.
הוא פער עיניים ואמר רק "במועדון".
הנהנתי בשקט.
"אז, רוצה להיכנס-"
"אית'ן" הוא אמר והושיט יד.
לחצתי אותה ונכנסנו פנימה. בזמן שסחבתי את טש' לספה.
ישבנו ליד שולחן המטבח עם קפה. לא דיברנו, כל אחד היה עסוק במחשבות.
בזמן הזה הסתכלתי עליו סוף-סוף.
הוא היה שרירי עם עור כהה כמו שלי וכמוני היו לו עיניים סגולות, אבל למרות שהשיער שלי שחור וגלי שלו היה אדום וחלק עם קווצות שיער שנדבקו לפנים מהזיעה בקרב ותווי הפנים שלו היו חדים.
פתאום שמתי לב שגם הוא בוהה בי ושנינו הסבנו מבט.
"אית'ן אמרת? אתה נשאר?"
"כן, זה לא שיש לי לאן ללכת"
טוב, אבל אתה ישן על הספה" אמרתי וקמתי.
הלילה לא היו בעיות. בלי רעשים.
כעבור יומיים מצאתי ליד הדלת פתק עם כתובת של בניין במרחק שני רחובות מכאן ושעה.