קיטשי וקטלני-ניסיון

-"אז, מה את אומרת איב? את באה?"
"כן, נשמע נחמד לצאת בשישי לשם שינוי"
"מעולה, לשם שינוי נראה אותך בחוץ"
"טוב, ביי"
"ביי"
….
"היי טש', מה קורה?"
זה היה כשפתחתי לה את הדלת, אחרי כמה דקות של שיעמום עד שהגעתי לדלת.
מה שסטשיה לא ידעה הוא שמאז השיחה הספקתי גם ללכת ליער ולחזור, להתארגן ליציאה ולקבל עוד כמה צלקות לעתיד (בכתף השמאלית) והכל תוך שעה וחצי…אבל מה שהיא לא יודעת לא יכול להזיק…
"חוץ מהעיכובים הרגילים שלך.."היא צחקה וגררה אותי.
הלכנו לשטן הירוק מועדון שנמצא כמה רחובות ממני. להגיד את האמת, לפעמים זה מציק לראות את כל אלה ששיכורים מידיי ברחוב שלי, למזלי הם הדבר האחרון שאני מודאגת ממנו.
נכנסנו פנימה. פנים המקום היה ירוק כהה ושחור בכתמים וספירלות. היו כמה שולחנות בצדדים ובר ממול. לשם נגררתי.
"שתיי בירה"
"תודה"
סטשיה הגישה לי את הכוס ברוב כבוד.
"ועכשיו איב, את הולכת לגמור הכל" לקחתי לגימה גדולה.
"ולבקש עוד"
גמרנו לשתות וטש' קמה. "בואי לרקוד" היא אמרה.יותר נכון צעקה, כדי שאשמע.
"לא!" עניתי לה.אני ממש שונאת לרקוד.
"נו, בואי"
"לא, אני שונאת לרקוד, את יודעת את זה!"
-"אני חושב שאני יכול לשנות את ההרגשה הזאת"
"מה?"
"או, סליחה, היי, ג'ייק" הבחור שדיבר הושיט יד ללחיצה.
"היי ג'ייק, זאת איב ואני הולכת" אמרה טש' בחיוך ונעלמה בין הרוקדים.
"מצטערת על זה" אמרתי.
"לא נורא, בואי לרקוד. זה לא כל כך נורא כמו שאת חושבת"
"לא, מצטערת, אני לא רוקדת"
הוא חייך חיוך קטן ואמר "זה הולך להישתנות" ומשך אותי לרחבה.
האמת, לא היה נוראי כל כך לרקוד איתו זאת אומרת, הוא היה די חמוד עם העיינים האפורות שלו והשיער החום שירד על הפנים, והוא ידע לרקוד.
אני מתכוונת, הוא ידע לרקוד. אני לא.
אבל היה נחמד. לא היה לי אכפת מכלום באותו רגע. לא מהצחוק מעצמי, לא מטש' ואפילו לא מ-..
אפילו לא מזה.
כן, זה היה נחמד לאיזה זמן. זאת אומרת, עד שהוא ניסה לנשק אותי. דחפתי אותו מעליי והתרחקתי משם.חזרתי לבר וחיכיתי לטש', ניסיתי למצא אותה בין כל האנשים בלי הרבה הצלחה. אז בקשתי עוד בירה ושתיתי בזמן שהסתכלתי על האנשים. בלי התמקדות מסויימת, רק לבדוק. זה היה אינסטיקט. למדתי לסמוך עליו.
בזווית העין ראיתי אותו. עור בהיר מאוד, שער כהה ועטוף במין הילת כח. זה לא היה ערפד, זה היה יצור מסוכן הרבה יותר. רוח. היצור אומנם נראה אנושי לגמרי והוא אכן גשמי כשהוא רוצה בכך.לכן קשה לזהות אותו.
הרוח ניגש לפינה ברחבה ולאחר כמה דקות ראיתי את טש'. היא רקדה איתו.
כנראה שהגיע תורי לגרור אותה. הביתה.
הפלתי את הכוס ובזמן שאספתי את השברים לקחתי את אחד הגדולים ושמתי בכיס הז'קט, על כל מקרה.
התקרבתי לטש' וגררתי אותה הצידה תוך כדי תירוץ שיש לי בחילה. היא האמינה לגמרי והלכה איתי לדירה. אחר כך נפרדה ממני והלכת הביתה.
בדירה החלפתי למכנסיי דגמ"ח ולחולצה קצרה. בכיסי המכנסיים שמתי כמה חפצים לא כל כך רגילים לבילוי: אולר בעל סכינים מזכוכית מיוחדת (חזקה וכמעט בלתי שבירה), חבל חזק שקלוע מעשב ויש עליו חתיכות מרווה קטנות, ובקבוקון מלא בנוזל אדום.
חזרתי לשטן הירוק ומצאתי בקלות את הרוח. ניגשתי אליו והוצאתי אותו החוצה.
כשהוא רכן לנשק אותי לא הדפתי אותו, ולקחתי את האולר המיוחד.
פתחתי אותו בכיס.
הרוח התרומם בחיוך ומכיוון שהיה גבוהה ממני התרוממתי קצת על האצבעות. הוא רכן לעברי והתנשקנו שוב.
הוצאתי את האולר וסימנתי איקס אל העורף שלו. הוא לא יכל לזוז יותר. התנתקתי ממנו במהירות ועשיתי מעשה מאוד מוזר. שפכתי שלוש טיפות מהדם בבקבוקון על כף היד של הרוח ונעצתי את אחד הסכינים בעורו על הדם.
זה נגמר. הוא הפך לאבק.הוא מת, והפעם לתמיד.
הוצאתי מהצמיד שלי שבב קטן ולחצתי עליו פעמיים.
במקום כלשהוא בעולם הבהבו הצמידים אצל עוד שלושה אנשים.
חזרתי לדירה וחשבתי:
רוחות מתקבצות ביחד.אם היתה אחת יש עוד. האחרות ידעו שמשהו קרה לאחת מהן. והן עוד יתקפו.
ואחרי הפעם האחרונה אני לא חושבת שהן יהיו לבד.