קטע (2) מתוך הספר שלי

סתם ממש התלהבתי ממה שכתבתי ואני רוצה לפרסם אותו <: האמת שהוא סוג של המשך לקטע הקודם שפרסמתי, זה אותו סיפור. אשמח לתגובות מכם :)

מבלי ששמתי לב לזמן כבר הגיע הלילה. שיי ואני חזרנו לבית היתומים. ברק כבר נרדם בזמן הסרט אליו מירה לקחה אותו, שהיא נאלצה לסחוב אותו על גבה מאולם הקולנוע בחזרה, וככה הוא נשאר שכוב על המיטה בחדר השינה הקטן והמשיך לחלום במבט מחויך שהתנוסס על פניו, עד שעזבנו. אנה, לעומתו, נשארה לישון בביתה של מירה. זה היה עדיף על פני לחזור לגראונד-סיטי, ולשוב לעיר בבוקר.
עד כמה שניסיתי להירגע ולא לחשוב על כלום, לא הצלחתי להירדם. לא האמנתי כשראיתי שהשעון על הקיר הראה את השעה אחת וחצי בלילה. קמתי מהמיטה שלי בשקט, לאט ובעדינות, והתקרבתי עוד יותר בשקט למיטה השכנה אלי- למיטתו של שיי.
אני יודע מה קרה, רק אין לי הוכחות לכך. הדלת לא ננעלה מעצמה, וגם לא נטרקה מעצמה, ושיי מעולם לא אמר לי שהיא נוהגת לעשות זאת. אז נכון, לא שמעתי בכלל שהיא זזה, וגם אנה לא, אבל לא אני סגרתי אותה, ובטח שלא חסמתי את היציאה. הרי איזו סיבה יש לי לעשות זאת?
בהרהורים ומחשבות במיטתי, נזכרתי בתחבושת שהייתה לשיי על היד. הוא אמר ששם אותה כדי שלא יקרה לחותם המחודש שום דבר, וזה באמת נשמע לי הגיוני, אבל – במחשבה שנייה, אולי הוא בכלל רוצה להסתיר משהו?
העזתי לפרום מסביב את התחבושת העטופה על ידו. זה לא היה פשוט כל כך, בדיוק כפי שזה נשמע. הייתי חייב לעשות את זה לאט ולהמעיט בתנועות מיותרות שיגרמו לו להתעורר משנתו. הוא זז מפעם לפעם, למזלי אלו לא היו תזוזות שיכלו לתפוס אותי לא מוכן. השכבות האחרונות כבר היו פשוטות יותר לפירוק, בזמן הקצר הזה הצלחתי לשלוט בטכניקה שלא תעיר אותו.
לא האמנתי למה שראיתי. החותם לא היה שם. במקומו היה פצע שהספיק להגליד, כנראה נגרם לשריטות מרובות. ואז נזכרתי במה שאנה אמרה לי, החותם משמש לחסימת השתלטות של שדים. אם החותם נהרס, אין מה להרבות במילים, הנער עליו הסתכלתי אולי היה נראה כמו שיי, אבל הנשמה שבתוכו, אם אפשר לנסח את זה ככה, לא הייתה שלו.
מיהרתי בחיפזון להסתתר מתחת למיטה של שיי, כאשר שמתי לב שהוא מתחיל לפקוח את העיניים. שמעתי איך הוא זז מעליי ובוחן את הסביבה החשוכה. סתמתי את פי עם שתי ידיי, רק כדי לא לקחת סיכונים מיותרים בהשמעת קולות שיגרמו לי להיתפס. שיי לקח עם קצות אצבעותיו את התחבושת שבינתיים נפלה על הרצפה וכרך אותה סביב ידו שוב. לאחר מכן חזר לשכב בנוחות ונרדם.
בזמן הזה מיהרתי לחזור למיטה שלי מבלי להעיר אף אחד. נשכבתי עליה בחזרה והתכסיתי בשמיכה הדקה. יחד עם כל הקולות והדחפים שלי לספר על מה שגיליתי לאנה, ועם הפחדים והחששות החדשים שיש לי, לא לבטוח בשיי כרגע, לא האמנתי שהצלחתי להירדם ולחלום חלומות נעימים.