קוראים לזה טלפון, קוראים לזה מחשב
פרק 3:
קמתי לאחר כמה זמן, חבושה סביב הבטן עם תחבושות מעלים, זה היה ממש מציק, להפתעתי שכבתי על מיטה,
הילדים עם השיער הורדרד רצו לכל הכיוונים צוחקים בקולי קולות,
אבל אריול לא הצטרף למסיבה "המשפחתית" שלהם, הוא ישב לידי וחכה שאני אתעורר, כשקמתי אמר:
"בוקר טוב"
"בוקר", חייכתי לכיוונו, הוא חייך בחזרה,
"איך עבר עלייך הלילה?"
"טוב, האמת שטוב"
הדמות עם השיער הסבוך חזרה לחדר,
"שלום ג'יין, זוכרת אותי?"
שאל בקול מלחיץ,
"כן" אמרתי בקול מריר ומלא שנאה,
"הגיע הזמן שלך ללכת"
"לאן ללכת?" שאל אריול בדאגה,
"אחורה",
הדמות תפסה אותי בידי והוציאה אותי מן החדר,
"לאן אתה לוקח אותי?"
"את תראי"
ניסיתי להשתחרר מן האחיזה שלו, ניסיתי לצעוק, לרוץ למקום אחר, כל דבר,
אך לא, לא הצלחתי,
הוא הכניס אותי בבעיטה לחדר חשוך, לאט לאט הכל התבהר,
הייתה בחדר מיטה עם שמיכה כחולה וכרית לבנה, וילונות ירקרקים, שטיח סגלגל, שידת ספרים, שולחן כתיבה ומשהו מרובע שהיה מחובר לקיר (אח"כ הבנתי שזה מחשב, מה שזה לא יהיה), התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות את חיי לתוך ברכיי,
"ג'יין? ג'יין?!" שמעתי קול של איש זר אך מוכר עולה במעלה המדרגות בריצה,
הבנתי שזה בית עם קומות,
פתאום עמד מולי איש שמנמן עם חולצה כחולה ומכנסיים כחולים, טיפ טיפה מקריח,
"זה הבחור מהגבולות" לחשתי לעצמי,
"מה?" שאל,
"כלום כלום, מי אתה?"
"נו ג'יין אל תהיי מצחיקונת" אמר והתיישב לידי,
מצחיקונת? הוא רציני?
"אני האבא ששומר עלייך כבר 16 שנים"
"אבא….שלי?"
"כן אבא שלך, מה עובר עלייך?"
"אני צריכה קצת זמן לעצמי" אמרתי בהלם מוחלט,
"מה שתגידי מתוקה" הוא נישק אותי בלחי ויצא מן החדר,
זה היה מוזר, אבא שלי? איפה טדי? איפה ביטלי? איפה מדיסון? איפה טדי?
נשכבתי על השטיח מנסה לחשוב איך הגעתי לכאן שלפתע נכנסה ילדה קטנה עם שיער ג'ינג'י לוהט אסוף לקוקיות עם חולצה ורודה ומכנסיים סגולים, היו לה עיניים ירוקות,
"היי ג'יין" אמרה בשמחה וחבקה אותי,
"איזה יופי שחזרת כבר מבית הספר! מתי ניסע עם צ'אד ללונה פארק?"
צ'אד? לונה פארק? נסיעה?
"אה..לא נוסעים צ'אד חולה"
"אוף" אמרה ברקיעת רגל וחבקה אותי עוד יותר חזק,
"בואי נעשה משהו אחר ביחד, רוצה לשחק משחק דמויות עם כל המשפחה?"
"כן!!!!" אמרה בשמחה ודלגה החוצה עם צעקות של "משחק הדמויות! משחק הדמויות!"
הלכתי אחריה לאט לאט ויצאתי מן החדר, מי אלה האנשים האלה? איפה טדי?
התיישבנו שלושתינו סביב שולחן כלשהו, והתחלתי לשאול אותם שאלות לגביהם,
הם בטח חושבים שהתחלקתי על השכל או שאני סתם מנסה לשגע אותם,
לאחר מכן עליתי מהר למעלה והתחלתי לחשוב על דרך יציאה מכן, איך אני אחזור לטדי..
לפתע מכשיר חשמלי נע וזז על השולחן, החזקתי אותי בעדינות ולחצתי על הכפתור,
"ג'יין?" המכשיר אמר,
"מי זה?"
"צ'אד..הכל בסדר את מרגישה טוב אחרי מה שקרה אתמול?"
"מה קרה אתמול?"
"בטח שאת לא זוכרת, הקאת את חייך על המורה למתמטיקה, את בסדר?"
"אה..נראה לי שכן"
נתקתי ממני את המכשיר הרוטט והמוזר, והלכתי לכיוון השני של החדר והתיישבתי בפינה,
"מה עובר עליי?"
תגובות (0)