קופסת המסטורין פרק 1 וההקדמה חלק ב'

היי כולם זוכרים אותי ?? מה קרה לכם היום ?? חחחח סתאם אם אתם לא זוכרים אותי זואת אני ליאם אם אתם עדין לא זוכרים אותי תקראו את הפרק הקודם אני לא עומדת להציג את עצמי בכול פרק יא עצלנים סתאם אתם לא כאלה פשות תקראו אוקי ?? לכול מי שזוכר את הפרק הקודם אתם זוכרים שסיפרתי אל אמי ?היא פגשה מישהו עשיר ?הוא הסכים לקחת אותנו לביצו אז אמא אמרה לי "תקשבי חומדה אנחנו נאכל שם ונחזור ליער בסדר ? " ענתי לה "למה בכלל אנחנו נוסעים לשם ומה אני עשה שם ? " היא לחשה "שיש מישהו שרוצה לעזור אף פעם אל תתנגדי אבל אם הוא נראה לך חשוד אז תגדי לא הבנת ?" עניתי לה "כן טוב " ואז האיש אמר "דרך אגב קוראים לי אדי ולכם ?" אמא ענתה "שמי לילאן אבל כולם קוראים לי לילי ולבת שלי קוראים ליאם נעים מאד אדי " ואדי אמר " לבן הקטן שלי קוראים אור הוא בן 3 הוא מאד מתוק " אז היגענו לאחוזה שלו וראיתי כול מיני חיות חמדות שחלמתי עלהייםאז נכנסנו לביתו וראיתי את אור הוא הייהי בלונדיני עניים כחולות יפיפיות הוא חייך הלכתי לאכול ושמעתי את אמי אומרת לאדי "אדי יש לך בית מקסים מאד " הוא אמר "תודה ליליאן עכשיו תוכלי לספר לי למה אתם גרים ביער השחור ? " היא ענתה "שבתי נולדה אביה ברח ואני נשארתי איתה וחינו רגיל היא הלכה לגן בגיל צעיר לימדתי אותה לדברהיא דיברה ואז שבאו גנבים הם לקחו את הכול חוץ מי דבר אחד וההינו בבעיה סילקו אותנו וככה אנחנו חיים ביער עוד מאת היא תהייהי בת 6 ואיפה אשתך אוו מי שאהבתה ? " אדי לא ענה לדקה ואחרי הדקה ואמר "שאישתי ילדה את אור היא מתה " היא אמרה "אוי מסכן " הוא אמר "יש לי אצעה מה דעתך לחיות עצלי ולעבוד פו ? " אמי הסכמה וקראה לי "ליאם בואי לפו ואז שאלתי "מה קרה אמא ? " כדי שהיא לא תדע ששמעתי אותה ואז היא אמרה "ליאם יש לי חדשות אנחנו נשארות פו בסדר חמודה ? " עניתי לה "אפשר לכוב על הפוני ? " והם צחקו אחרי בעצם שלוש שנים שהייתי בת 10 אדי הציע לאמי נשואים והיא הסכמה אז הם התחתנו ואמא אמרה לי "ליאם חמודה את פו ?" עניתי לה "אמא משהו קרה ? " היא ענתה "בואי אני אספר לך משהו " אז היא הראתה לי קופסה קטנה היא אמרה "שהייתי בערך בגילך קיבלתי אותה זה דבר מאד מיוחד כי יש שם אושר תהילה כסף היא ממאלה כול מישאלה בלב את תכנסי לעולם של האגדות הכי גדולות איי פעם" שאלתי אותה "ואדי יודע על זה אוו איך נכנסים לשם ? " היא ענתה "אני אספר לאדי מאוחר יותר ויש מילות קסם ואז נכנסים הבנת ?" עניתי לה "כן" אחרי זה הלכנו לחדר האוכל ואדי נראה מוטרד מאד אני שאלתי את אדי "מה קרה אדי אתה נראה מאד מוטרד ?" ואדי ענה "זה כלום אני צריך לדבר אם אמא שלך לבד בסדר חמודה ? " ואז אמא שלי נראתה מאוד מודעגת היא אמרה "ליאם תצאי מי פו אני אדבר איתך אחרי זה " ואז הלכתי והקשבתי מה הוא אמר "ליליאן את מתיעה אותי מאד אבל לא על זה רציתי לדבר איתך " היא אמרה " מאיפה אתה יודע על קופסת המיסטורין ? " ואדי ענה "אני יודע עלייה מיזמן לא חשבתי שמשפחתך ודורך מחזקים היא מחילה בהרבה אושר לכול מי שמחיזיק בה !" היא אמרה "אבל מי שזה לא ביידים הנכונות הוא ימות מוות בטוח ! אדי אני אומרת לך ראיתי כמה אנשים מתים בתי שהחזקו בה בבקשה שכח מימנה !" הוא אמר "אם אני אחזיק בה לא יקרה לי כלום אבל קודם בשביל לחזיק אותה צריך את המפתח איפה הוא !?! " אמא אמרה "אדי אתה כמו כולם רוצה את המפתח אני לעולם לא אגיד לך מי המפתח גם אם אמות ! ואז שמעתי צרחה וראצתי לטלפון והתקשרתי למשטרה הם ענו "כן ילדה מה את צריכה ? "אמרתי "משהו נרצח בבית שלי אני צריכה שתבוא לפו בבקשה זה מקרה חרום !" הם ענו "אנחנו בדרך !" ואז ירדתי לראות מה קרה וראיתי את אמי שוכבת ללא רוח חייים צרחתי "אמא תתעוריי !!" ובא אדי ואמר "זה קורא למי שלא מספר לי את האמת גם ככה גורלה הגיע ומה איתך ?! " עניתי לו "אדי תרחם עליי ובא אור וראה את זה ואמר "אבא שמעתי … מה עשיתה ?! הרגתה אותה אמא אמא !!! " ואז הוא אמר "אור תעלה לחדר אני לא רוצה שתראה מה אני עשה לה !" הוא אמר "אבא בחייך למה לך הרי ליאם לא עשתה לך כלום תאמין לי בבקשה עזוב אותה בבקשה" ואז המשטרה ירתה בו והוא מת אור אמר "הכול באשמתך ובאשמת אמא שלך ! " ואז אמא שלי התעוררה ואמרה לי " ליאם.. אני… אקח… אותך… לבית… יתומים… ושם… תגורי…" אז היא לקחה אותי וקראה לבעל הבית ואמרה לו בבקשה… תישמור… עלייה… כמו… יהלומים…" והוא אמר "גברתי את צריכה רופא?" ואז היא מתה הוא אמר "שמי ישראל ואני מנהל בית היותמים ושמך ?" עניתי "שמי ליאם " וככה אני חייה 5 שניים בלי לדעת מה קרה לאור התחברתי אל כמה יתומים והם היו חברי הטובים אני לומדת בחטיבת דוד ושם יש גם בלאגנים וחולי אז בא הידיד הכי טוב שלי רון ואמר … המשך יבוא