קוסמות פרק 2+3

ג'סי התעוררה למשמע צעקות, היא פקחה את עיניה וראתה את קטי צורחת על יוליה "… אז נראה לך שזה הגיוני שאת מגרשת אותה ככה?! היא בכל מקרה חברה שלנו ואפילו עם היא החביבה על דוקטור לינד היא בכל זאת הנכדה של הנין של מרלין ולא אכפת לך כי את 'צריכה לעשות שיעורים ולא מצליחה להתרכז!' די! למה בכלל קיבלתי אחות כזאת?!"
וקטי שגם היא הייתה כבר רגוזה עברה את סף האיפוק שלה "כן! כאילו שאת לא אומרת דברים דומים כשאני עם צ'יף אבל את לא מוכנה להודות שהוא חתיך וגם את מאוהבת בו!" ויוליה מיד ענתה לדבריה עם פנים אדומים מזעם "ומה אם אני לא רוצה להודות בזה! גם את לא רצית להודות בהתחלה ובסוף יצאת איתו למיליון פגישות וכבר התנשקתם! אז מה אכפת לך שתבוא לכאן חברה שלי כשאני אמורה לצפות בגועל הזה של הנשיקה. איכס! וחוץ מזה זה ממש גועל אז למה את מצפה?! שאני אעמוד בשקט ואז אומר הו! זה היה כל כך רומנטי תוכלו לעשות זאת שוב? את לא חושבת שזה מגעיל מידי???!!!" קטי כל כך כעסה היא מהחדר ולא חזרה עד לשיעורים ובינתיים ג'סי הרגיעה את יוליה שזעמה ופניה היו כמו סלק. הם חזרו מהלימודים מותשות יותר מהרגיל כי היה תרגיל שרפה אבל לא מפסיקים ופרופסור לינד אמרה שבזבזו לה שיעור אז להם שעה נוספת של לימודים והם למדו אחרי שאפילו הילד הכי היפראקטיבי נרדם.
הן היו כל כך עייפות ואפילו לא צחקו כשהתלבשו.
הן הלכו לישון רק בשתיים עשרה וחצי בלילה אחרי כיבוי אורות.

כשג'סי התעוררה היא לא רצתה לקום אך הייתה לה ברירה אלה אם כן היא לא הרגישה טוב, היא הרגישה מצוין אבל קצת עייפה מאתמול, היא קמה ושמה לב שאחיותיה כבר קמו, היא לבשה גלימה דקיקה קייצית והלכה לחדר אוכל.
היא עברה במסדרונות הגדולים שבהם יש שריונות מפוארים ודגלים ענקיים לאורך הקירות, כשהגיעה לחדר האוכל היא ראתה שהיא מהאחרונים, היא התיישבה בשולחן שלה עם אחיותיה שהיה קטן מהאחרים.
כשהיא שמעה את הדלתות חדר האוכל נסגרות היא הסתכלה לבימה שבה מרלין מברך ומרלין לעלה לבימה ואמר "שלום בית ספר קורנפליד!!! מעניין מה יש לנו היום לארוחת בוקר! משהו שדומה לשם שלנו, קורנפלקס!!!" מקהלת צחוק מילאה את האולם ומרלין צחק ואמר "סתם, סתם, אנחנו אוכלים היום לארוחת הבוקר, כיוון שזה יום שישי, יש לנו פנקייקים עם מייפל ושוקולד נוזלי וכפינוק נוסף לארוחת הערב, יש היום גשם שוקולד, אנחנו נחלק שקיות בכניסה בערב ובתאבון!!!"
ברגע שסיימה את הפנקייקים ג'סי רצה לחדרה כי שכחה להחליף את הכותונת והיא לבשה את הכותונת מתחת לגלימה!
הבנות נפגשו טיפה מאוחר יותר ליד הכיתה כשספרי הלימוד בתיקיהן הן הינהנו לשלום ונכנסו לכיתה.
הבנות הגיעו בין הראשונות והתיישבו במקומותיהן, כשכולם הגיעו אליסנקה המורה לשיקויים והמורה הכי נחמדה בבית ספר התחילה ללמד לג'סי אף פעם לא היה משעמם בשיעור של שיקויים כי היא אהבה גם כימיה, אבל לפעמים היה לה משעמם כי פרופסור רוברט היה מחליף את המורה אליסנקה, הם למדו היום איך ליצור שיקוי החזרת זיכרון מסובך.
כשנשמע הצלצול הרבה תלמידים פלטו אנחה והמורה אליסנקה אמרה "לא נורא, יש לנו עוד שיעור היום." והתלמידים חייכו בשמחה ורצו לכיתה של פרופסור רוברט וקטי הלכה בעצלתיים לכיוון חדרה לשים את הספרים וללכת למטבח ולעבוד לקראת השיעור הבא.
כשכל הילדים התיישבו במקומם פרופסור רוברט התחיל מהנקודה שעצרו אתמול, ג'סי הייתה משועממת ובמהירות שקעה בדמיונה הפרוע וחלמה שכל העפרונות והעטים בכיתה התחילו לשנות את צבעם לוורוד ולרקוד ולקפץ בריקוד קלאסיקה מואץ, היא צחקה חרישית כדי שפרופסור רוברט לא ישמע ופתאום היא שמעה ציוצים משולחנה ומרחבי הכיתה והיא פקחה את עיניה בבהלה וראתה שכל העטים והעפרונות בכל הכיתה קמו לתחייה! וכל כלי הכתיבה התחילו לפזז במהירות וחינניות ביחד כאילו הם רוקדים קלאסיקה מואצת פי מליון ממה שצריך! היא נבהלה יותר מכל הכיתה כי היא חלמה על בדיוק ריקוד כזה רק שאצלה כל כלי הכתיבה היו ורודים וכאילו לפי סימן כל כלי הכתיבה הפכו לורודים, אבל כל כלי הכתיבה לא שמו לב לשינוי הקיצוני שלהם והמשיכו לרקוד ובשלב זה כולם צייצו גם העפרונות והעטים מרוב שמחה בריקודים וגם התלמידים המבוהלים מרוב בהלה.
פרופסור סקר את הכיתה ואמר לכולם לצאת מהכיתה, כנראה העפרונות והעטים גם הבינו את מה שהוא אמר והלכו בעקבות הילדים מבלי להפסיק את הריקוד המשונה.
פרופסור רוברט הבין שכלי הכתיבה יצייתו לכל מילה שיאמר לילדים לכן הוא שלף את השרביט שלו ואמר בשקט "אסטלביסטה צ'רלנינה זתורה ברז'לה אבנזורה ארבנדה דרעץ' אבנזורה עפורענת."
פתאום כל העטים והעפרונות נעצרו וחזרו לצבעם המקורי.
פרופסור רוברט אמר בשקט "אף אחד לא הולך מכאן עד שאני לא יודע מי עשה את התעלול המטופש הזה עם העטים והעפרונות של כולם אם התלמיד לא הבין על איזה תעלול אני מדבר."
כל הילדים שתקו ונראו נבוכים כי זאת הפעם הראשונה שפרופסור רוברט כל כך כועס.
ג'סי צעדה וקדימה ואמרה בהיסוס "אני לא בטוחה איך עשיתי את זה פשוט חשבתי על זה וזה קרה פתאום."
רוברט אמר בנימה עדינה יותר "ג'סי אני רוצה שתבואי אלי ביום ראשון אחרי סוף יום הלימודים ואם תרצי תוכלי להביא את אחיותיך, בסדר?"
ג'סי הייתה חיוורת מאוד אבל היא הנהנה וכולם אספו את העטים והעפרונות שלהם וחזרו לכיתה.
כל שאר השיעור ג'סי ניסתה להתרכז ולא לחלום אבל היא לא הצליחה ויצרה שתי מזלגות קטנטנים בגודל עכברים בצבע ירוק דשא שהסתתרו התיק שלה ואחד מהם ציץ ללא הרף משפטים מבולבלים עד שג'סי הייתה צריכה להחזיק את התיק שלה סגור היטב כדי שפרופסור רוברט לא ישמע.
כשנגמר השיעור ג'סי רצה לאחותה קטי והראתה לה את המזלגות וקטרינה אמרה שתיתן לה את הלחש המתאים שיהפוך את המזלגות המצפצפים בחזרה למזלגות רגילים אחרי ארוחת הצהריים.
אחרי שאכלו אורז עם סלטים למיניהם ולקינוח פאי תפוחים טעים להפליא כל הילדים הלכו חדרים לנוח ולהכין שיעורי בית לקראת הערב בו תיערך סעודה של ערב יום שישי ולאחר מכן לצאת לשדה כי יהיה גשם שוקולד והשוקולד שיורד הוא מאוד טעים.