קוסמות- פרק 12 (בבקשה תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)
"להגנתי? אבל איך אתה יודע שזאת אני? אני לא עשיתי על זה פשוט חלמתי על זה כי היה לי קצת משעמם בכיתה ופתאום זה הופיעה משום מקום!" היא מתחילה לגמגם ומשתוקקת בהדרגה.
"אני מצטערת פרופסור, אני השתעממתי והתחלי לחלום ופתאום זה מופיע באמת, אני לא יודעת איך זה קורה לי, זה פתאום מופיע!" היא המתגוננת ומתנצלת כאחד.
"הכל בסדר, אני רק לא בטוח, אבל אני חושד שאת חלית במחלה נדירה, מחלת הוצ"דן." הוא דיבר אליה ציפה לתגובה.
"מה?! מה זאת המחלה הזאת הוצ"דן?!" שואלת ג'סי.
"הוצאת דברים מהדמיון." הסביר פרופסור רוברט בסבלנות לג'סי.
"מה זאת המחלה הזאת? לא שעמתי עליה." אומרת בהפתעה ג'סי כשפרופסור רוברט פותח את פיו, הוא ממשיך בסבלנות מאופקת להסביר על המחלה, "זוהי מחלה נדירה ביותר, שלפני השם ברור מה המאפיינים שלה, האנשים לוקים בה לרוב בגלל שיגרתם, לרוב שיגרתם אינה משתנע זמן רב מידי, או שהיא משתנה מהר מידי, למשל כמוך, ניהלת חיים שגרתיים מידי ונצרו לך לא מעט התקפים, ופתאום התקיפה אותך מפלצת, התמוטטת במסדרון, הינשופה שלך ילדה, חלית, זה גרם להתקף בסדר גדול הרבה יותר גדול, ואני חושד שחלית בזה, אני רוצה שתלכי למרפאה שליד בית הספר, היא יותר טובה מן המרפאה של בית הספר. זה לא שאני רוצה להעליב את מאדם אמילי, חס וחלילה, אך היא אינה מתנשאת במחלות מסוג זה. קבעתי לך תור למחר בשעה ארבע בצהריים, הגיעי כמה דקות לפני יהיה בסדר." הוא קרץ לה וליווה אותה לחדר.
ג'סי ישנה שינה עמוקה כשדני שוכב על יד ראשה על הכרית.
תגובות (2)
היי הסיפור מדהים באמת אני מחכה שתמשיכי אותו רק דבר אחד אני חייבת לומר אל תפחדי לעשות פרקים ארוכים כשאני כותבת פרקים באורך כמו שלך אני כועסת על עצמי שהם קצרים מדיי אל תפחדי בכלל לעשות פרקים ארוכים! :) אבל חוץ מזה באמת את כותבת מושלם תמשיכי :)
תודה רבה, אני לא מפחדת אני פשוט לא רוצה שתשתעממו ואני משאירה אתכם במתח