צללים- פרק 20: הקרב האחרון

פרק 20: הקרב האחרון
נ.מ טוני
עוד יצור אפל נהפך לחול בעזרת כוחי, ועוד אחד ועוד אחד.
"לא!" צעק קרצ'ר והכה בי עם רגליו, נפלתי על הרצפה ונאנקתי קלות.
"הגיע הזמן שנגמור עם זה!" צעקתי וקמתי במהירות, כיווצתי את ידיי לאגרופים ורצתי לעבר קרצ'ר, כך גם הוא עשה והאגרוף שלו ושלי הכו זה בזה ופרץ אדיר של אנרגיה נגרם, המקדש החל להתמוטט מרוב העוצמה
"טוני!" אמרה וונדה, המשכתי להילחם בקרצ'ר אך היצורים עדיין הגיעו בכמויות.
"אני סוגר את הפתח עכשיו!" אמרתי והשער השחור החל להיסגר לאט,
"לא!" צעק קרצ'ר והעיף אותי לעבר התקרה, אבנים נפלו וביניהם גם גדולות אך זה לא היה חשוב לאף צד והמשכנו להילחם. השאר כבר יצאו מהמקדש והיצורים האפלים החלו להתקיף אותי,
"גייל אני זקוק לך!" אמרתי והוא החל להישאב לתוכי, ברגע שהוא נכנס מכת אור אדירה העיפה ממני את כל היצורים והרגה אותם מלבד קרצ'ר שעדיין נשאר, אך שהוא בגופו של ג'ון.
"זה לא יכול להיות! התוכנית שלי הייתה מושלמת!" אמר קרצ'ר בכעס אך עדיין היה נראה שהוא חלש.
"אני סוגר את הפתח, המתים לעולם המתים, והחיים לעולם החיים" אמרתי והפתח נסגר, קרצ'ר נשאב אל תוך עולם המתים ושאר הכפילים התנתקו ממני והלכו לעולם המתים, מלבד גייל.
"גייל.." אמרתי חלושות,
"הצלחת!" הוא צעק וחייך,
'מי שיעשה את זה יקריב את עצמו ולעולם לא יחזור לחיים' נזכרתי במילותיו של הכפיל הראשון שלי. גייל תפס בזרועי ויצאנו מהמקדש הזה שבריר שנייה לפני שהוא נהרס.
"טוני.. הצלחת" אמרה וונדה וחיבקה אותי, עורי התחיל להחוויר.
"יש משהו שאני צריך לספר לכם." אמרתי חלושות והתמוטטתי על הרצפה.
"טוני?!" שאל ג'ונתן ותפס אותי לפני שנפלתי,
"הדרך היחידה להביס את קרצ'ר, הייתה שאני אקריב את עצמי.. אני מצטער כל כך" אמרתי חלושות, כולם התאספו סביבי והביטו בגופתי שמחווירה מרגע לרגע,
"אז תעבור לגוף אחר!" הציעה וונדה,
"לא.. אני ידעתי שאני הולך לעשות את זה. אני מצטער כולם.." אמרתי וקולי נהיה צרוד, הדמעות נפלו על הלחי שלהם והם השפילו מבט בכבוד,
"היו שלום חברים שלי.." אמרתי ועיניי נסגרו לנצח.
נ.מ כללי
"טוני!!" זעק ג'ונתן לשמיים כאשר הביט בגופו החיוור ושהדופק שלו נעצר לנצח,
"אני מצטער כל כך.." אמר גייל והשפיל את מבטו.
"זה לא יכול להיות!" אמרה וונדה,
ביינתים נוצר שוב השער השחור, אבל רק חור קטנטן ממנו. יצא ממנו ישות אפלה שכוחה חזק יותר משל קרצ'ר.
"זמן.. נקמה.." הוא אמר ונעלם מהמקדש ההרוס, אף אחד לא ראה זאת אלא רק הביטו בגופתו של טוני.
"ג'ייק?" שאלה וונדה ושפשפה את עיניה כדי להיות בטוחה במה שראתה, כולם הפנו את מבטם והיו פעורי פה.
"היי ח'ברה" הוא אמר וגירד את החלק האחורי של ראשו.