צללים- פרק 16: הדרך לכפיל.. לא קלה כמו שחשבנו
פרק 16: הדרך לכפיל.. לא קלה כמו שחשבנו
נ.מ טוני
"אז איך נמצא אותו?" שאל גייל וגירד את שערותיו קלות,
"אני לא יודע, פשוט נצטרך למצוא מישהו מאוד דומה לג'ייק?" היססתי לפני שאמרתי את זה,
"המישהו הזה יכול להיות גם בקצה השני של העולם! אין לנו מספיק זמן בשביל זה!" צעקה וונדה,
"רגע, איך ג'ייק גילה על הכפילים ועל היעוד של כולם?" שאלה בת' ובמוחה על רעיון,
"לא יודע." אמרתי ומשכתי בכתפיי,
"מישהו סיפר לו על הכפילים, אבל מי?!" צעק גייל והכה בעץ, אני ביינתים חשבתי מי היה יכול לדעת על הכפילים וחלתי להלך במקומי,
"הוא אמר שהוא בעולם המתים, אז הוא יכול לתקשר עם המתים לא?" שאלתי,
"אם מי אתה חושב שהוא דיבר?" שאל גייל,
"אני לא חושב, אני הבנתי סוף סוף. הוא דיבר עם הכפיל הקודם שלו, ואם אני אצליח לדבר עם שלי, אולי הוא יוכל לעזור לי למצוא את הכפיל החדש!" אמרתי בהתלהבות וישבתי ישיבת מדיטציה,
"אתה בטוח במה שאתה עושה?" שאלה וונדה,
"אני לא בטוח בכלום" חייכתי חצי חיוך ועצמתי את עיניי.
"קדימה.. אני צריך את העזרה שלך" לחשתי, והתרכזתי במציאת הכפיל
"קראת לי?" שמעתי קול שממש דומה לשלי, פקחתי את עיניי שלהפתעתי אני הייתי בריק של החלל ומולי דמות שדומה לי בדיוק, בכל פרט הכי קטן.
"שלום, אני טוני.." אמרתי וניסיתי להתעלם שאני איכשהו בחלל ואני יכול לנשום,
"אני יודע מי אתה" אמר הכפיל וגלגל את עיניו,
"אני צריך עזרה, ג'ייק התאבד כדי שהכפיל החדש יתגלה ולא נצטרך לחלץ אותו מעולם המתים ואנחנו לא יודעים איכן הכפיל" אמרתי חלושות,
"ג'ייק אכן עשה מעשה זה, אך יצירת כפיל היא מעשה הלוקח הרבה זמן. רק בעוד שנתיים הכפיל של ג'ייק ייחשף. הוא לא חשב על המעשה הזה מספיק והמעגל נשבר." הוא אמר ברוגע,
"המעגל?" שאלתי,
"מעגל החיים. היצורים מאמינים כאשר מישהו נהרג הוא לא יכול לחזור, לא משנה מה תעשה אי אפשר להחזיר את המתים לחיים." הוא אמר והתבלבלתי מעט,
"אז איך קרצ'ר מתכנן להעיר את היצורים האפלים?" שאלתי,
"הכפילים הם המעגל, כאשר ג'ייק הרג את עצמו הוא יצר פתח קטן שבו מתים יכולים לעבור, אך הרוחות שלך ושל גייל מנסים לעצור אותם מלהיכנס לעולם החיים." אמר,
"הכוח שלהם נחלש טוני, אתה חייב לסגור את הפתח!" אמר לי והרים את קולו,
"איך אני אעשה את זה?" שאלתי,
"התשובה נמצאת אצלך ואצל גייל עמוק בליבכם." אמר וקולו נרגע שוב,
"לא! אני צריך יותר מזה בבקשה!" התחננתי לקבל תשובה אמיתית.
"אני מצטער, תחפש עמוק יותר בליבך, תגיע אל הדור הראשון של הכפילים." אמר ונהפך לחול.
"אתה חייב להתעורר טוני!" שמעתי את קולה של וונדה בחלל,
"טוני!!" צעק ג'ונתן, ניסיתי להתעורר אך לא הצלחתי.
"נו כבר!" צעקתי ועיניי נפקחו, הייתי בתוך תא יחד עם וונדה. עינו את ג'ונתן למוות בשוטים 2 אנשים עם מסכה על פניהם, הם היו שרירים וגבוהים.
"מה קורה כאן?" שאלתי חלושות,
"הציידים תפסו אותנו בזמן שדיברת לך עם הכפיל של עצמך." היא אמרה והשפילה מבט,
"אסור שהם יפגעו בגייל! איפה הוא?" שאלתי במהירות, כי ידעתי שאם הם יהרגו את גייל, התקווה תימחץ.
תגובות (9)
וואו, איזה מתחח מחכה לפרק הבא
תודה :)
אני מאוכזבת!
מאוד מאוכזבת!
למה אתה משאיר אותי במתח טוטאלי? אפשר לשאול?
תמשיך!!!
אני חושב שהמתח הוא דווקא זה שמשאיר את הקוראים לקרוא בספר שלי, זאת אומרת שאם כל פרק היה נגמר בפחות מתח, או בכלל בלי מתח כל הפרק אני חושב שקוראיי היו מתחילים לחדול מלקרוא את הספר שלי..
ותודה רבה :)
חח זה בצחוק
הקטע עם "חפש עמוק יותר בלבך, תגיע אל הדור הראשון של הכפילים." קצת מזכיר לי את אווטאר.
תמשיך
אמממ לא חשבתי על זה ככה, עכשיו שאני מביט לאחור זה באמת נשמע ככה. בכל מקרה לא עשיתי את זה בקטע של העתקה
אני קצת מעוצבנת עלייך, רק קצת עכשיו.
אבל זה יעבור כשתעלה את הפרק הבא :)
:)