צללים- פרק 13: קריאת הזאב

פרק 13: קריאת הזאב
נ.מ טוני
"טוני עצור!" שמעתי את קולו של ג'ונתן, החלטתי להתעלם ממנו ולהמשיך ללכת לכיוון הבית שלי.
"טוני תעצור עכשיו!" הוא קרא בקול חזק ועמוק,
"אני יודע שאתה שומע אותי, לכן אני מדבר בשקט. אני,לא,עוצר" אמרתי חלושות והמשכתי להתקדם, הוא הופיע מולי באמצע הדרך
"גורל העולם תלוי בך ובעוד 2 יצורים, איך אתה יכול לאכזב עולם שלם?" הוא שאל,
"מצדי שהכוח שלי יעלם, אני לא ביקשתי שהשומר יעצור את התהליך! אני לא ביקשתי בכלל שינשכו אותי למען השם! אני שונא להיות ערפד, שונא את הקטע הזה שאנחנו בצללים" אמרתי בכעס ורקעתי באדמה, פתאום רעידת אדמה נוצרה בגלל ההדף של הרקיעה, אנגריה סגולה ריחפה אל תוך השמיים מאותו יער בו היינו.
"מה זה?" שאלתי,
"הוא התחיל…" אמר ג'ונתן ורגליו שקשקו מעט,
"התחיל מה?" שאלתי ועצם השאלה החלה לגרום לי לפחד,
"קרצ'ר.. הוא צבר מספיק כוח בשביל.." הוא אמר בלחץ והחל להסתובב במקום,
"בשביל מה?" הרמתי את קולי,
"בשביל להחזיר את היצורים האפלים. הוא היה אחד מ3 המינים האפלים שנוצרו. עכשיו אחרי שהוא צבר מספיק כוח הוא יכול להחיות אותם!" אמר ג'ונתן והיה נראה כאילו הוא מפחד,
"כל זה לא היה קורה עם לא היית עושה לנו בלגן!" הוא הפנה אצבע מאשימה כלפיי,
"מצטער שרציתי חיים נורמאלים כמו כול שאר בני האדם!" צעקתי,
"לעולם לא יהיו לך חיים נורמאלים, תתאפס על החיים שלך!" הוא צעק לעברי, לפתע נהמה של זאב נשמעה בכל רחביי העיר, יכולתי לראות מאיפה היא באה ג'ייק בצרות הם תפסו אותו ובקרוב גם גייל
"ג'ייק בצרות!" אמרתי ורצתי לעבר היער,
"לאן אתה רץ?" הוא שאל וצמצם את הפער,
"ג'ון, אח של קאלי אני ידעתי שמשהו לא בסדר איתו!" צעקתי,
"מה הבעיה איתו?" שאל והמשיך לרוץ,
"ג'ון הוא קרצ'ר, הוא שינה איכשהו את הצורה שלו! והוא תפס את ג'ייק חייבים למהר" אמרתי והגברתי מהירות,
"אז קאלי ודיאנה וגם גייל בצרות!" אמר ג'ונתן,
"כן אתה צודק!" אמרתי והמשכתי לרוץ בעבר השביל, הגענו לגבעה שבה חנינו ודיאנה שכבה על הרצפה יחד עם כולם, מלבד ג'ייק.
"איפה ג'ייק?" שאלתי,
"היית צריך לוותר פשוט" שמעתי קול מאחורי והוא דחף אותי, הסתובבתי וראיתי שג'ון דחף אותי
"קרצ'ר!" צעק ג'ונתן אבל ג'ון בעט בפניו הוא התגלגל באוויר ונתן לו בוקס לפנים, ג'ונתן נפל על הרצפה מיד קמתי וניסיתי להיאבק בו אבל הוא היה חזק מדיי והוא הצליח להעיף אותי על העץ, גייל התעורר ושינה את עצמו לבטא הוא נהם לעבר ג'ון וניסה להתקיף אותו, אבל ג'ון צפה את מהלכיו והוא נתן לו מכה בפנים ששינתה אותו חזרה לבן אדם,
"קומו, קאלי דיאנה!" צעקתי ומיד הם קמו, אני ג'ונתן וגייל התנפלנו עליהם אבל אז דיאנה השתנתה למפלצת בעלת ארבע זרועות שריריות והעיפה את כולנו.
"היית צריך לוותר ממזמן!" צעקה קאלי בעודי שכבתי על האדמה, נאנקתי וג'ון נתן לי עוד בעיטה בפנים,
"עזבו אותם!" שמעתי קול מוכר זו הייתה הזאבה, וונדה נראה לי שקוראים לה יחד עם בת' האומגה הם זינקו לעברם והשתנו לזאבות.
"איפה ג'ייק?" שאלתי וקמתי נעמדתי בצורת התקפה גם ג'ונתן וגייל קמו ונעמדו בצורת התקפה, עיניו של ג'ונתן השתנו לשחורות ופרצופו של גייל השתנה לבטא,
"הם קרובים טוני. יותר מאי פעם. היצורים האפלים יחזרו וישלטו על כולם, ביינתים אנחנו נזוז" אמר ג'ון ונעלם יחד עם קאלי ודיאנה.
"לא!" אמרתי , אבל הם כבר נעלמו.