צללים- פרקי ספיישל 9+10

פרק 9
נ.מ טוני
"מה?" שאלה קאלי, הבטתי בו במבט חסר רחמים. אבל כל מה שיכולתי לראות זה את פניו ברגע שהביט באחותי שנהרגה,
"אני-" הוא אמר ולא יחל להמשיך את המשפט,
"בעיה משפחתית קטנה? תביאו לנו את ההלפר ואת הבטא החדש ואנחנו זזים מכאן" שמעתי את קולה של סיירה, סיבבתי את מבטי כאשר אני רואה 30 ערפדים ועוד 20 אנשי זאב עם עיניים צהובות זוהרות, ניבים וטפרים מביטים בו ובי,
"אתם לא תקבלו אותם!" צעק גייל, הכרתי אותו מהתיכון אבל לא ממש דיברתי איתו.
"אלה הלהקה שלי" אמרה נערה אחת מאיתנו והתעצבנה,
"חבל.." אמרה סיירה וחשפה שיניים, מיד זאבה בצבע אפור זינקה מעלנו והגנה עלינו בגופה, עוד זאבה שחורה זינקה לעבר הזאבה האפורה,
"ג'ונתן קח את גייל, טוני וג'ייק, השאר נשארים פה!" היא צעקה בעודה זאב,
"לא!" צעק ג'ייק אבל ג'ונתן כבר תפס אותנו, הוא רץ בעוד שגייל מאחורינו וגם הוא רץ, או יותר נכון בורח, אחרי ריצה שלקחה חצי שעה הצלחנו להגיע למקום מבטחים,
"מה אתה עושה?" שאלתי בעודי מתנשף את ג'ונתן, הוא פיזר מין חול לבן כזה על האדמה.
"אני מפזר חול קסום שיכול לחסום את כל האנשי זאב והערפדים" אמר ג'ונתן,
"חכה, מה עם וונדה?" שאל גייל,
"היא תעשה הכול בשביל שהשניים האלה יהיו מוגנים. אני רוצה לדעת למה" אמר ג'ונתן,
"היא אחותי! אל תעשה את זה" צעק גייל,
"מאוחר מדיי" הוא אמר והפסיק לפזר את החול, הוא הפך את השקית כאשר אף לא גרגר חול אחד נשאר בתוכו, גייל השתנה לבטא בעוד שג'ונתן חשף שיניים לכיוונו וצבע עיניו נהיו שחורות.
"חכו, אנחנו לא צריכים עכשיו לריב אלא לחשוב מה עושים כאשר אנחנו רק 4" אמרתי ועצרתי את שתיהם מלתקוף זה את זה,
"הילד צודק, ניישב את זה אחר כך" סיכם ג'ונתן ועיניו חזרו לרגילות, גייל הנהן לחיוב באי רצון וחזר להיות אדם.
"אנחנו חייבים למצוא את הערפדים המזוקנים, רק ככה נוכל אולי למצוא דרך להביס את קרצ'ר" הציע ג'ונתן,
"אף אחד לא ראה אותם כבר יותר מעשרות אלפי שנים, למה אתה חושב שזה יהיה קל כל כך?" גייל התנגד לרעיון.
"יש לך רעיון אחר?" שאל ג'ונתן,
"למצוא את הכתבים העתיקים, רק ככה אולי נצליח למצוא תשובה. ואני יודע איפה הם נמצאים" אמר גייל והביט בהר שהיה רחוק מאיתנו בכמה מטרים,
"רק המרצ'קונים יודעים איפה הכתבים נמצאים" אמר ג'ונתן,
"אז לשם אנחנו הולכים" אמרתי.

פרק 10: אמת
נ.מ ג'ייק
"אז אתה באמת..?" שאל גייל, לא רציתי לדבר על זה כל כך אבל זו הייתה האמת,
"אפשר לומר שזה קרה באשמתי" אמרתי והשפלתי מבט,
"זה קרה לפני שנה, קיבלתי הזמנה למסיבה הראשונה במשך כל חיי הייתי מאושר ולא האמנתי שבאמת שהזמינו אותי, התרגשתי כל כך וברגע שהגעתי הביתה החלתי להתלבש.
שמתי ג'קט שחור וג'ינס כחול, ג'ל בשיער ונעליי 'נייק', אימי הסיעה אותי למסיבה והצצתי בזמנה כאשר ראיתי שהמסיבה היא לאחות של טוני,
התרגשתי אפילו עוד יותר בגלל שטוני היה בתקופה הזאת החבר הכי טוב שלי, אז התקדמתי לעבר המסיבה והרעש היה שם חזק, נהניתי כל כך וישבתי בבר לידה
שאלתי אותה מה נשמע והיא התחילה לדבר איתי וצחקנו שנינו, היא הזמינה אותי לכוסית והתחלתי לשתות איתה, אחרי חצי שעה היינו שנינו מסטולים בטירוף והבטתי בה היא הייתה יפה כמו יהלום,
כמובן שהיינו שיכורים ולא חשבתי באמת על מה שעשיתי ונישקתי אותה, באותו רגע התחלנו להתקדם לעבר היציאה בעודנו מתמזמזים ובפעם הראשונה שאני באמת מנשק מישהי והיא לא מחטיפה לי סטירה, רצנו לעבר הים והבטנו בשמיים הם היו שחורים ואפלים המשכתי לנשק אותה בלי סוף והתחלתי להוריד לה את השמלה.
'היי אתם' שמעתי קול בעודי מנשק אותה, הרמתי את מבטי כאשר ראיתי מקל בייסבול עף על פניי
נהדפתי אחורה והחל לרדת לי דם
'יש לך כסף?' הוא שאל, זה היה גנב והוא כיוון לעברה אקדח. הייתי שיכור בטירוף שחשבתי שאני יכול לעצור אותו אז זינקתי לעברו אבל אז הירייה נעשתה, היא בכתה כאשר ראתה את הירייה פורצת אל תוך ליבה במהירות הגנב ברח ואני נשארתי על הרגליים מביט בה ולא מאמין שזה קרה.
טוני רץ במהירות כאשר שמע את הירייה והחל לבכות כאשר ראה אותה שוכבת על הדשא מגואלת בדם.
סיפרתי למשפחתו הכול והם תבעו אותנו כספית והצלקת שנשארה במשפחתם לא תעלם לעולם, לא תחלים כמו היצורים.
בגללי" אמרתי ודמעה זלגה על פניי,
מולנו הייתה נערה עם שיער אדמוני- חום ארוך וגלי, עיניה היו אפורות ועורה היה בהיר, גבוהה ופרצופה היה עגול ומושלם.
"שלום לך, אנחנו צריכים את הכתבים הקדושים" אמר הנער שהיה עם טוני .
"מי אתם?" היא שאלה ברכות,
"אני ג'ונתן, ואלה הם גייל ג'ייק וטוני" הוא אמר והצביע על כל אחד כאשר הוא אמר את שמו.
"למה אתם צריכים את הכתבים?" לא היה נראה שהיא נרתעת כלל,
"קרצ'ר ברח, הוא מתחיל להפנט כמה שיותר יצורים שיהיו שליטיו אנחנו זקוקים לעזרה ואנחנו חושבים שהתשובה כיצד להביס אותו נמצאת שם." אמר גייל והתקדם לעברה,
"הוא הלפר?" היא שאלה,
"כן, הוא הלפר" אמרה קאלי,
"אז התשובה נמצאת אצלו ואצל כל החצויים" היא אמרה, וזרקה לעברנו מגילה.
"כל השבט שלי מהופנט על ידו, לפני זה הצלחתי לגנוב את אחת מהכתבים כדי שהוא לא יגיע אליהם. אני רוצה להצטרף אליכם ולהביס אותו." היא חייכה,
"אז נכנסת" חייך ג'ונתן, פתחתי את המגילה וקראתי
"התשובה בחצויים,
מתחבאת עמוק מאוד,
יודעת את התשובה
כיצד להביס רשע טהור,
היא מתחבאת בהלפר שישתנה בבית לימודיו
במנגר שברח כל חיו,
והבטא אשר רוצה כוח מוחלט
יחליט ביום מין הימים
האם לרשע או לטוב"