צייד הזכרונות פרק רביעי

יצאנו למסדרון קצר שהוביל לחדר שהיה מלא בנשקים מכל מיני סוגים ובובות למטה ומטרות רגילות.
"כולם! ג'וש שלנו חזר בריא ושלם," קראה ניקול לאנשים בחדר שחלקן התאמנו וחלקם עמדו ודיברו מחכים למטרה שתתפנה "כמעט שלם. הוא איבד את זיכרון אחרי הקרב האחרון שלנו." אמרה והניחה יד על כתפי, כולם הניחו את הנשקים שלהם ובאו לקראתי. אחד מהבנים התקרב אליי והושיט את ידו ללחיצה.
"רוס, ברוך שובך." אמר בחיוך קצר ועיניו האפורות רציניות למרות שלא נראה מבוגר כל כך, לחצתי את ידו וחשבתי לרגע אם להציג את עצמי אבל החלטתי שזה מטופש.
"אלינור." אמרה נערה נמוכה עם מגפיים צבאיות ומכנסי חאקי צמודים, היא חייכה לי וחייכתי חזרה.
"רד." אמרה לי הנערה הג'ינג'ית שעמדה מאחור והרימה את ידה בסוג של ניפוף שאדע שזו היא מדברת.
"ואני ג'סיקה, טוב לראות אותך שוב." אמרה נערה ורובה צלפים תלוי מכתפה.
"עכשיו סבב השמות ננסה לראות אם אתה עדיין זוכר איך להילחם." אמר דין ולקח בידו האחת חרב זהובה ארוכה ופגיון קצר ושחור בשנייה.
"תצטרך את זה." אמרה לי ניקול וזרקה לי את החרב שאמרה שהיא שלי, תפסתי אותה בידי מפחד שהפלאשבקים יחזרו אבל כלום לא קרה.
"מוכן?" שאל דין והשאר התרחקו מאט, הנהנתי קצרות מחזק את האחיזה שלי בחרב ומחכה שיעשה משהו. הוא חייך ותקף אותי עם החרב, חסמתי את המכה עם שלי והוא ניסה לדקור אותי עם הפגיון. התחמקתי וניסיתי להכות אותו עם החרב, זה הרגיש טבעי וטוב. כאילו עשיתי את זה כבר בעבר והתנועות שקועות איפשהו בתת מודע שלי וגורמות לשרירים שלי לזוז ולפעול כדי לא להיהרג. במכה הבאה שחסמתי תפסתי את ידו השנייה ופרקתי את הפגיון מידו זורק אותו על אחת הבובות בצד החדר פוגע בלב שלה והוא הביט בי בפליאה, עיניו הירוקות פתוחות לרווחה וכמה שיערות יצאו מהסרט ונדבקו למצחו בגלל הזיעה. חייכתי במהירות ויהירות מה שגרם לו לתקוף והתחמקתי במהירות, הוא הסתובב אלי ותקפתי אותו. הוא בקושי הצליח לחסום את המכה ונפל אחורה החרב משתחררת מאחיזתו ונופלת לצידו, התקרבתי אליו ובעטתי את החרב רחוק ממנו מכוון את הלהב הלבן לגרונו. הוא הרים את ידיו בחיוך וצחק, כולם הצתרפו אליו ומחאו כפיים.
"יפה ג'וש! נראה שזה כמו לרכב על אופניים, אף פעם לא שוכחים." אמר והושטתי את ידי לעזור לו לקום וכשתפס אותה הפלאשבק התחיל
~~~~~~~~~~~~~~
"צריך להתפצל, המפלצת תתבלבל ככה." אמר דין ואני הוא וניקול הלכנו ברחוב אחד כשהשאר הלכו לכיוונים שוני.
"רוץ דין אני אעקב אותה." אמרה ניקול ושלפה את החרבות שלה.
"לא ניקול יש לך סיכוי יותר טוב אם תברחי איתו אני אתפל בזה." אמר ושלף את החרב והפגיון שלו, היא הנהנה קצרות והמשכנו לרוץ. סובבתי את ראשי להביט בו והמפלצת בדיוק עברה אותו והפגיון שלו תקוע בזרועה שלה והוא רץ אחריה חותך את גבה עם חרבו המוזהבת.
~~~~~~~~~~~~~~
"הכל בסדר ג'וש?" שאל אותי דין כשקם.
"כן, הכל מצוין." אמרתי בחיוך קצר, אולי לא כדאי להדאיג את כולם ולספר להם על הפלאשבקים.