צייד הזיכרונות פרק שביעי

פרק 7
פקחתי את עיניי, ושמעתי קול של מישהו שמתאמן סמוך לחדר שלי, קמתי מהמיטה, ושפשפתי את שערותיו קלות. הקולות התגברו בעוד אני מתקרב, פתחתי את הדלת של החדר שהיה צמוד לחדרי,
זה היה דין.
"היי, רוצה להצטרף?" שאל דין בעודו מכה את הבובה שהייתה בגובה שלו, היה על בטנה מטרה, משכתי בכתפיי והצטרפתי אליו. "אתה תצטרך את זה" אמרה ניקול וזרקה לעברי את החרב, תפסתי אותה בידי הימנית, והתחלתי להתקיף את הבובה.

אחריי 4 שעות של אימונים, אני וניקול יצאנו החוצה ליער, להסתובב קצת,
"היה לך כבר פלשבק?" שאלה, בעטתי באבן קטנה שהייתה בדרכי והנהנתי לשלילה, "אני לא ממש שולט בזה, זה פשוט בא, בלי התראה מוקדמת" הסברתי, היא הסתכלה על השמיים השחורים, השעה הייתה כבר 23:50, "איך אתה מרגיש שזה קורה?" היא שאלה, "אחר, שונה. כאילו אני רואה את עצמי. אני לא יודע כל כך להסביר את זה.." אמרתי. פתאום האדמה התחילה לרעוד, ונחתה מהשמיים מפלצת,
אדומה, מיוזעת , עם טפרים במקום שיניים, עיניה היו קטנות בהשוואה לפיה, אחזתי בחרב של, וניקול הוציאה את שתי חרבותיה שלה, גופו היה שרירי, ומצחין.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עושים למפלצת מלכודת, רוס ודין תהיו במתקפה מלמעלה, אני וניקול נחכה לה למטה, ביינתים תומאס ואלינור, תהיו בצד של העץ הזה" הצבעתי על עץ שהיה בצד ימין, ביינתים המפלצת התקרבה. "רד וג'סיקה תהיו בצד השני של העץ שמולו, ברגע שהמפלצת עוברת את קו שמונה היא נהיית חלשה, ואני אסמן לכם מתי היא עברה את קו שמונה, ואז נתקוף!" אמרתי ואחזתי בחרבי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"קו שמונה" אמרתי,
"מה אמרת?" שאלה, "נזכרתי שעשינו פעם מערב למפלצת, ואמרתי לכם שברגע שהמפלצת עוברת את קו 8 היא נהיית חלשה" הסברתי, "נו מעולה איפה הקו הזה?" שאלה ניקול, "לא סיפרתי לך איפה הקו הזה?" שאלתי, וכול המורל שלי ירד, "לא" אמרה וכיוונה את החרב ישר לליבו של המפלצת,
"שיט" אמרתי והקרב החל.