צוות יד"א- פרק 3- מרגלי ה- F. B. I

סיקבורג הרובוט האדום הענקי התחיל להילחם עם אורופוס, הרובוט החום הענקי שהתחזה לנשיא.
סיקבורג שלח טילים לכיוון אורופוס, אך אורופוס קפץ סלטה משולשת והתחמק מהטילים.
כשאורופוס נחת על הרצפה, הוא בעט בפניו של סיקבורג.
אורופוס, הרובוט הטוב, עמד לחסל את סיקבורג, שהוא רובוט רע מאוד.
"זהו זה," אמר אורופוס כשהוא מתקרב באיום אל סיקבורג ששכב על הרצפה, מנסה להתאושש מהמכה הגדולה שנתן אורופוס לפניו "עכשיו תמות".
אורופוס עמד לחסל את סיקבורג, אך שנייה לפני שחיסל אותו, סיקבורג קפץ בהפתעה, ונתן בוקס בפניו של אורופוס, וארופוס הועף ושבר תא דלת הכניסה אל חדר הישיבות, ועף מחוצה לה, ושבר את הקיר שהיה מחוץ לחדר הישיבות, ואחרי ששבר את הקיר, הוא עף מתוך הבניין, ועמד ליפול מתוך הבניין!

*

צוות יד"א עמד לצאת מהספרייה החשוכה לכיוון המפה של הרוזן סבסטיאן רוברט, שם נמצא במיקום של נחש האמארה. אבל הם לא בדיוק ידעו איפה נמצאת המפה.
"היא בטח נמצאת אצל הרוזן הזה, סבסטיאן רוברט!" הציע יוני
"כן, אבל" אמר אלן כשהוא מסדר את משקפיו "איפה הוא נמצא?"
"נחיה ונראה. אולי נמצא אותו בקלות" אמר יוני
"כן, אבל מה אם נאבד את הדרך?" פחד אלן "גשום בחוץ, קר וחשוך.."
"די כבר, פרצוף קוף!" צחק יוני "אל תתנהג כמו שפן!".
יוני ודנה הלכו בראש כשאלן הולך הרבה מאחוריהם.
היה גשום בחוץ.
כשיוני ודנה יצאו מהספרייה לפני אלן, אלן ראה דרך פתח קטן בדלת של הספרייה, שכאשר הגשם שטף, יוני נישק את דנה על השפתיים נשיקה קלה, ודנה נישקה את יוני על הלחי. לאלן היה פרצוף נעלב ועצוב. הוא אהב מאוד את דנה, אך ידע שדנה לא אוהבת אותו. הוא ידע שהיא מאוהבת ביוני, כי יוני מקובל, והוא חנון.
רגש הקנאה שלו גדל עוד יותר ועוד יותר כשראה את נשיקותיה הקטנות של דנה על שתי לחיו של יוני, מחוץ לספרייה האפלה, בגשם השוטף.

*

היצור הגדול עדיין הרים את האיש המסכן, ברכבת המדרדרת בצוק.
"שאלתי, איפה נחש האמארה?" שאל
"עזוב אותו בשקט" נשמע קול.
היצור הפנה את ראשו וראה איש עם חליפת טוקסידו, משקפי שמש כהים על עיניו, שיער שחור וחלק היה לו והוא החזיק בידו אקדח שכוון אל היצור. ליד המרגל הזה היו עוד מרגלים שהיו לבושים בדיוק כמותו וגם כיוונו את אקדחיהם לכיוון היצור. אולי היצור היה גדול אבל כל האקדחים האלה יכלו לחסל אותו, הרי היו שם לפחות 20 אקדחים.
"מי אתם?" שאל היצור בקולו הצרוד.
"מרגלי האף. בי. אי" אמר המנהיג של כל המרגלים והוציא מכיס חליפתו תעודת זהות שעליה היה כתוב שהוא מרגל אף. בי. אי "ואנחנו מורים עליך לא לזוז"
"ואם אני כן אזוז?" זלזל היצור במרגלים
"אז נירה בך בכל האקדחים שלנו" אמר מנהיגם של המרגלים
"אילו אקדחים?" שאל היצור כשהוא מפיל עם ידו הענקית והירוקה בעלת הציפורניים החדות והארוכות את כל האקדחים מידיהם של כל המרגלים, ומעיף אותם בעזרת ידו אל מחוץ לחלון הרכבת הנוסעת אל התהום העמוקה ללא בלמים.
"אהה.." גמגם בפחד המנהיג של המרגלים
"קוראים לך ג'רי, נכון?" שאל היצור
"איך.. את..ה יוד..ע?" שאל בגמגום מרוב פחד המנהיג של המרגלים
"אני מכיר אותך," אמר היצור "אתה יודע איפה המיקום של נחש האמארה?".
היצור ידע שג'רי יודע איפה נמצא נחש האמארה, אך לפני שג'רי הספיק לומר איפה נמצא נחש האמארה, כל נוסעי הרכבת כבר ראו את התהום העמוקה במרחק מטרים בודדים מהם, כשהרכבת עומדת ליפול אל תוך התהום החשוכה.
הם לא ידעו מה לעשות במצב כזה. אפילו המרגלים לא ידעו.