צוות יד"א- פרק 2- מות רולינג

הרכבת המשיכה להידרדר אל תוך התהום העמוקה, כשהיצור הענקי מרים ומאיים לחנוק את אחד האנשים.
"איפה נמצא נחש האמארה?" שאל בקולו הצרוד
"אהה.." גמגם בפחד האיש המורם כשזיעה נופלת על מצחו. הוא ידע שהוא לא יודע איפה נחש האמארה. הוא בכלל לא ידע מה הוא נחש האמארה, אבל הוא ידע שאם יאמר ליצור שאינו יודע איפה נמצא נחש האמארה, היצור יהרוג אותו תכף ומיד. האיש לא ידע מה לעשות. הרי אם יאמר ליצור מיקום שגוי, היצור יגלה שהמיקום שגוי, ויהרוג אותו על המקום!
הרכבת המשיכה לנסוע במהירות ענקית ללא בלמים אל התהום העמוקה והחשוכה כשנהג עדיין מחוסר הכרה!

*

צוות יד"א התחיל ללכת אל מנהיגם הדגול: פרופסור רולינג. הם הלכו לספרייה, שם הוא גר. פרופסור רולינג הוא זקן מאוד, בעל זקן לבן וארוך, שפם לבן ומסולסל, כפוף קומה, בעל כוחות בעלות עוצמה גדולה במיוחד. רולינג הוא די הומלס, אילולא מקום המחייה שמצא לעצמו: ספרייה העזובה והבודדת.
צוות יד"א הלך אל רולינג כדי לשאול אותו מה העב"מים בדיוק מחפשים כאן, בכדור הארץ.

יוני פתח את דלת הספרייה החורקת בזהירות, ושלושת ילדי יד"א נכנסו אל תוך הספרייה החשוכה והמפחידה.
"אהה.. זה נראה לי מקום די מסוכן" אמר בגמגום מרוב פחד אלן כשעטלף אחד או שניים עפו מתקרת הספרייה.
"אל תדאג, פרצוף קוף" אמר יוני במנהיגות כשדנה מסתכלת עליו במוקסמות "אנחנו חייבים להגיע בדחיפות אל רולינג".
כולם חיפשו את רולינג בכול מקום, אך לא מצאו אותו. לפתע, דנה מצאה אותו, יושב על כיסא ליד שולחן קצת מואר ממנורת שולחן, בעל מבט עצוב ביותר.
"חבר'ה!" צעקה דנה אל אלן ויוני "מצאתי אותו!".
יוני ואלן באו במהירות אל רולינג.
רולינג הסתכל עליהם במבט של גאווה.
"אלה המלומדים שלי!" אמר בחביבות אך לפתע משהו עלה בגרונו. הוא השתעל חזק מאוד והניח את ראשו על השולחן שקצת היה מואר.
"מה קרה רולינג?" שאל בדאגה אלן.
רולינג הרים קצת את ראשו מהשולחן בקושי רב ואמר:
"מלומדיי היקרים, אני עומד למות. עליי לקבל יורשים. העולם נמצא בסכנה נוראית ולא אוכל להחזיק מעמד כדי להשמיד אותם" אמר רולינג
"אוי!" דנה הייתה עם פרצוף עצוב.
ליוני נראה שזה לא אכפת. היה לא אכפת ממשהו אחר לגמרי.
"רולינג," שאל "ראינו עב"מים נכנסים. אתה יודע.." גמגם "מה הם מחפשים בדיוק?"
"יוני, אלן, דנה" אמר הפרופסור בקול חלש "העב"מים מחפשים את ליבו של נחש האמארה, שיש רק נחש אחד כזה."
"אבל למה הם צריכים אותו?" שאל אלן כשהוא מסדר את משקפיו.
מחוץ לספרייה ירד גשם שוטף וחזק.
"כי אם הם ישיגו את לבו של נחש האמארה," נשמע ברק "הם יאכלו אותו, וישיגו כוח שבלתי ייאומן, ובזכותו הם ישמידו את כל הגזע האנושי."
כל צוות יד"א היו המומים.
"אתה רציני?" שאל אלן בפחד
"כן, בהחלט אלן" אמר רולינג
"איפה נמצא אותו, את נחש האמארה?" שאל יוני
"אין לי מושג" אמר רולינג "אבל הדבר היחיד שאני יודע" הוא אמר כשהוא ממש גוסס "הוא שמיקומו נמצא במפה של הרוזן סבסטיאן רוברט" ורולינג התעלף על השולחן, ומת.
כל צוות יד"א היה המום. דנה השעינה את ראשה על גבו של רולינג, כשדמעה יורדת על פניה.
אלן בכה, ואפילו ליוני, שהיה מאוד קשוח בדרך כלל, ירדה דמעה או שתיים, אך לאחר מכן אמר:
"או.קיי," אמר כשהוא מנגב דמעה מהלחי שלו "אנחנו צריכים להתגבר על מה שקרה לרולינג. עלינו למהר לחפש את המפה של הרוזן סבסטיאן רוברט," והוא הסתכל נואשות על גופו המת של רולינג "לפני שאחרים ישיגו."

*

הרובוט הענקי והאדום שאל שוב פעם את השרים ואת הנשיא בחדר הישיבות בקולו הצרוד:
"אני ביקשתי מכם כבר חזור וחזור! תפנו את חדר הישיבות ואת תפקידכם מיד ותפנו אותו לי ולחבריי הרובוטים!".
שתיקה. אף אחד לא ענה.
"תפנו את תפקידכם לי ולרובוטים!!" צרח הרובוט.
שתיקה.
"אספור עד חמש!" צעק הרובוט ומתוך ידו יצא אקדח ענקי וכחול שכוון אל כל השרים והנשיא.
"אחד," חלק מהשרים התחילו לברוח אבל רובם לא והנשיא גם לא "שתיים," עוד כמה שרים ברחו "שלוש," עוד קצת שרים ברחו "ארבע," עכשיו כל השרים כבר יצאו מחדר הישיבות. רק הנשיא נשאר. "חמש." הנשיא עדיין נשאר במקומו. "זהו זה, נשיאוס!" צרח הרובוט "הלך עליך!"
"אני לא חושב ככה" אמר בקול שונה לגמרי הנשיא. קול של רובוט. צבע אישוניו של הנשיא התחלף לאדום. לפתע, הוא שינה צורה לגמרי והפך לרובוט חום.
"סיקבורג" אמר הרובוט החום לרובוט האדום.
"אורופוס" אמר הרובוט האדום לחום "אז," המשיך "התחזית לנשיא. איפה הוא באמת?" שאל
"לא ידעת? הנשיא כלוא בעצם בחדר המזכירה. המזכירה לא תשחרר אותו אף פעם!" צחק אורופוס
"עכשיו הגיע הזמן," אמר סיקבורג, הרובוט האדום ואורופוס, הרובוט החום שהתחזה לנשיא המשיך אותו:
"מהקרב הזה מישהו אחד יחזור," ושניהם הסתכלו במבטים נוקשים אחר בשני "והאחר ייפול".