צבועים- פרק 6

טוב, קודם חשוב לי להגיד שקים (דמות מההרשמה) לא נכנסה לפרק מפני שבהמשך היא תצטרף (הסברים בהמשך) .

טיפות זיעה קרה עטפו את מצחה של ליאה. האדמה החומה ליוותה אותם בדרכם. "עוד כמה זמן מגיעים?" שאלה ליאה בייאוש, שרוולה הארוך קופל ביסודיות עד למעל מרפקה. "אני מעריך שבעוד שעה" אמר קארל בהחלטיות. ליאה נאנחה. "יש לך מים?" שאלה. קארל נד בראשו. "מצטער, בפלורטיין יש הרבה מים." אמר בעידוד וחייך באילוץ. לפתע האדמה החלה לרעוד מתחת לרגליהם. ליאה התכופפה בעודה מנסה להתייצב על הקרקע. "מה זה?" שאלה וקארל הביט סביב. "בעלי צבע, קדימה,חייבים לברוח!" קארל החל לרוץ וליאה אחריו. היא הביטה לאחור, שביל מאדמה נוצר מאחוריה ואבן חומה תפסה את רגלה. היא נפלה על הקרקע וזעקה בכאב. "קארל!" צעקה. הוא סובב את ראשו והביט בליאה נגררת לכיוון השני ממסלולם. "ליאה!" צעק ורץ לעברה אך הסלע שאחז בליאה היה מהיר יותר והיא נעלמה באופק. "לא טוב" התנשף קארל והמשיך במסלולו לעבר פלורטיין.
***
"תעזבו אותי!" צעקה ליאה שכעת נקשרה בחבלים. "שקט!" נער גבוה שחור שיער התקרב אליה באיום. "מי אתם?" שאלה בחשש. היא סרקה את ארבעת הנערים שסבבו אותה. "איפה אנחנו?" המשיכה ליאה בשאלותיה. "תקשיבי לי ילדה, אם את לא סותמת עכשיו אני…" איימה נערה בעלת שיער ג'ינג'י, כמעט אדום, אך נערה נוספת קטעה את דבריה. "די אלן, תעזבי אותה, היא חדשה." הנערה התקרבה אל אלן וחייכה חיוך רחב. שיערה הבלונדיני ששולב בג'ינג'י נאסף לקוקו נמוך ומרושל."היי, אני קייטי, זאת אלן" היא הצביעה על הנערה בעלת השיער הג'ינג'י- אדמדם. "זה טייסון" קייטי הצביע על הנער שצעק על ליאה קודם לכן, שיערו השחור פוזר בפראות על ראשו ועיניו הכחולות כקרח ננעצו בליאה. "וזאת רייצ'ל" אצבעה של קייטי הופנתה לנערה נמוכת קומה אשר עמדה בנפרד מחבריה, שיערה החום והגלי נאסף לאחור לקוקו גבוה. ידיה שולבו בביטחון אך היה אפשר לראות שהיא מעט מתביישת. "ואנחנו…" "קייטי!" צעק טייסון. "אני לא חושב שהיא מודעת לכוחות שלנו" הוא אמר בתקיפות והתקרב אל ליאה. "לכוחות…" חזרה על דבריו. "אתם…" היא הביטה בנערים שהביטו בה בזלזול. "אתם בעלי צבע!" אמרה לבסוף. קייטי חייכה חיוך מרוצה והביטה בטייסון המופתע. "את יודעת…" הוא אמר ורכן לעברה. לאחר שהביט בה במשך שניות אחדות הוא התרחק בפתאומיות. "הכל בסדר?" שאלה רייצ'ל שבפעם הראשונה לאותו הזמן ליאה שמעה את קולה, הוא היה רך ותמים. "את בעלת צבע" הוא אמר לבסוף. רייצ'ל, קייטי ואלן נעמדו ליד טייסון. "את בעלת צבע?" שאלה אלן בספקנות. ליאה הנהנה בגאווה. "אני בעלת הצבע הכחול". אמרה והביטה בפניהם של הנערים. טייסון גירד את מיצחו. "טוב, מצטער חבר'ה" הוא אמר לבסוף וטמן את ידו בכיסו. לאחר שניות אחדות של חיפוש מהיר בכיסו טייסון הוציא סכין חדה והפנה אותה לעבר ליאה. "לא…" היא מלמלה ועצמה את עיניה בחוזקה.
***
קארל התהלך על האדמה החומה וטיפס על גבעה קטנה. "השער" אמר בחיוך לאחר שראה את אסיפת העצים שנראתה דמיונית באמצע האדמה החומה והשוממת. קארל ירד מהגבעה ופסע במהירות לעבר העצים. הוא ניגש לעץ שעליו ירוקים מהעלים של שאר העצים ודרך על אחד השורשים. חור מרובע נגלה לעיניו והוא הכניס לתוכו את קוביית העץ ששימשה אותו כשער. "בעל צבע לבן – קארל מטירל" נשמע קול מתכתי. דלת עץ נגלתה לפניו וקארל פתח אותה. פתח נוצר והתרחב ככל שקארל התקרב אליו. "לפלורטיין" הכריז ונכנס לתוך השער.