צבועים פרק 12- מתוקן

ששת הנערים ישבו במעגל מעל שטיח אפרפר. טייסון נעץ את מבטו בבעלת הצבע החדשה. זה לא מצא חן בעיניי אלן. היא מרפקה אותו והוא פלט זעקת כאב. "למה זה היה?" הוא שאל בעצב. "אל תימשך אליה יותר מדי" היא לחשה לו. "מקנאה?" שאל ורפרף בריסיו. אלן בתגובה גלגלה את עיניה.
"קדימה, תתחילי לספר" תקפה אותה אלן. "תירגעי ילדה, את לא רוצה שאני אגרש אתכם מפה, נכון?" איימה הנערה בזעם. אפילו אלן הסגורה והקרה הסתגרה בתוך עצמה לשמע איומיה של הנערה. "השם שלי הוא קים, קים אנדרסון, אני שולטת בצבע האפור." החלה הסביר.
אני זוכרת את היום הזה במדוייק, אבל לא אגזול מזמנכם. זה היה קשה, מוזר, אבל בעיקר כואב.
היינו,אני ואמא שלי בדרכנו לארמונו של אריון באחת ממשלחות הרפואה שלה,ארמונו של אריון היה השיא.
התלוותי לאמי מתוך אמונה שאוכל לשים סוף לשלטונו של אריון.
אני זוכרת איך פעלתי, כמה, מתי והכי חשוב למה.
חושך

אולם גדול

יהלומים נוצצים

סכין

דם

שומרים

דם נוסף

השער של פלורטיין".

קים קמה ממקומה. "זהו? אני לא הבנתי כלום, מה, מתי, איפה?" אמר טייסון בכעס וקם גם הוא מהשטיח האפור. "יבוא היום ותבינו…" סיננה והתקדמה לעבר הדלת. היא נשענה על הידית, אך לפני שהספיקה לפתחו את הדלת דפיקות נשמעו.
***
אדוארד עמד על גבעת חול נמוכה, גופייתו הצהובה נקרעה באזור בטנו. והג'ינס האפור שלבש קופל בדייקנות מעל ברכיו. הוא העביר את ידו בשיערו הבהיר והביט בבקתה האפורה שמולו. הוא ירד מהגבעה ורץ לעבר הבקתה. דלת העץ עמדה מולו הוא נשם עמוק והכין את פגיונו.שלוש
שתיים
אחת
הוא דפק בדלת.

***
"את לא מתכוונת לפתוח?" שאלה רייצ'ל את קים שקפאה במקומה לשמע הדפיקות. "קים?" אלן גלגלה את עינייה ופסעה לעבר הדלת. היא הושיטה את ידה אל הידית אך קים עצרה בעדה. "כולם להתחבא, עכשיו!" פקדה. "למה שנעשה זאת?" שאל טייסון בזעם. "סליחה?" התקדמה אליו קים עם ארשת פנים כעוסה. "מאז שבאנו את יורקת לנו בפרצוף, קדימה, אנחנו הולכים!" פקד על חבריו והם הנהנו. הם צעדו לעבר הדלת. קים חשבה במהירות ולבסוף פיסקה את רגלייה והניפה את ידייה לצדדים. השטיח האפור עליו ישבו קודם לכן התרומם מעלה והחל לעטוף את חמשת הנערים. "מה את עושה?" צעק טייסון. "אתם לא מבינים שברחתי, הם מחפשים אחרי!" צעקה כשקולה רועד.
היא החלה לרוץ לחדרה כאשר חמשת הנערים מעופפים בתוך השטיח בעקבותייה. היא הרימה את אחד מקורות העץ ששמשו לה כרצפה, וחשפה מעבר סודי. "תחכו לי כאן!" אמרה ושמטה את ידה מטה, חמשת הנערים נפלו פנימה. קים החלה לרוץ לעבר הדלת. הדפיקות לא פסקו. "קדימה" עודדה את עצמה. היא נשמה עמוק ופתחה את הדלת. "מי אתה?" שאלה בתקיפות את הנער בהיר השיער שנעמד מולה. "אתה לא מהצבא של אריון." קבעה לבסוף וסרקה אותו. "אני מחפש מישהי בשם רייצ'ל, מכירה?" שאל בחיוך. "תלוי, מי מחפש?" הוא הוציא גיחוך. "תגידי לה שאדוארד כאן". אמר ונשען על משקוף הדלת.