פשוט -פרק 3 ^_^

ידעתי שמה שאני עושה הוא אסור אל לא הייתה לי ברירה אחרת .
עמדתי מול רובין והוא הביט בי ישירות בפעם הראשונה בחייו .
"מ… מ… מה א… ?" הוא התחיל להגיד בגימגום ,הבנתי את הבהלה שתקפה אותו אני והוא היינו כל כך דומים אך גם שונים זה היה מוזר מידי בשביל ילד שעדיין לא הגיעה לגיל שש עשרה .
"רובין אין לי זמן להסביר " אמרתי בניסיון להגיד את הדבר הכל כך חשוב שלשמו הפרתי את פקודת המועצה העליונה ." אנחנו חייבים להתאחד זה ברוק " אחרי שסיימתי את דברי רובין שתק ואז הבעת פניו התשתנתה מתמיהה לכעס .
"אני לא יודע מי אתה אדוני אבל אתה צריך עזרה אני לא הולך להתאחד איתך ולא אכפת לי מה זה ברוק " הוא אמר, התרוממם מהמיטה ודחף אותי לעבר הדלת .
"רובין תקשיב לי , אני השמור שלך אני מכיר אותך יותר טוב מכל אדם אחר המועצה העליונה אמרה לי לחקות עד שתהיה בן שש עשרה …"
"לא מעניינים אותי ההסברים שלך עזוב אותי ותן לי לישון בשקט " בחיים לא ראיתי את רובין מתנהג ככה זה היה כל כך מוזר .
"רובין תקשיב .." רוח פרצים נכנסה דרך החלון והקפיאה את פניו של רובין . הכוח שלי הופעל בלי שהתכוונתי לכך , עד שילד שעליו אני אמור לשמור .
"אתה עשית את זה ?" הוא שאל בקול שקט . הנהנתי לא היה לי מה להגיד. לא התכוונתי שזה יקרה .
רובין התיישב על המיטה בשתיקה והביט בי כאילו חיכה שהתחיל לדבר , או שהוא שוב בחן את דמותי שהייתה דומה בצורה מפחידה כמעט לדמותו .
"רובין אנחנו צריכים להתאחד בקור תקף אותי זה אומר שהמצב חמור ביותר " אמרתי והשפלתי את מבטי .
שתיקה . רובין לא אמר דבר אבל יכולתי כמעט לשמוע את גלגלי השיניים חורקים במוחו .
"מה זה ברוק ?" הוא שאל אחרי רגע ארוך .
"ברוק היה שומר כמוני אבל החושך השתלט עליו , אני לא יודע מה קרה לילד שעליו הוא שמר אני רק יודע שברוק נהיה רע ועכשיו הוא רודף אחרי … הרמה של ברוק גבוהה יותר משלי ככל הנראה בגלל שהוא כבר התאחד אני חייב להתאחד איתך כדי לנצח אותו …. כדי שלא יתפוס את האחרים " אמרתי בשקט . הרמתי את מבטי לאט ועיניי הכחולות כקרח הצטלבו בעליו החומות של רובין .
"מה זאת אומרת להתאחד ?" הוא שאל והסיט את עיניו . "ומי הם האחרים ?"
"כשאנחנו מתאחדים אנחנו הופכים לישות אחת חזקה יותר משניינו ביחד . ככל הנראה הייתה אמור להקיר איך שהוא את התהליך מחר כי אז היינו אמורים להתאחד אבל עם כל הנסיבות … בכל מקרה ישנם עד שומרים ועד ילדים שצריך לשמור עליהם חוץ ממך וממני , למשל יש לך ילד בבית הספר שקוראים לו בן ? " שאלתי למרות שידעתי את התשובה .
"אני חושב שכן הוא גיק כזה לא ?" הוא אמר .
"כן . גם לו יש שומר שאמור להתאחד איתו כשהוא יגיע לגיל שש עשרה בינתיים הוא שומר עליו מרחוק " אמרתי ונזכרתי בארקיס גם הוא חיכה בקוצר רוח להתאחדות שלו עם בן, עם ברוק ימשיך ככל הנראה שזה יקרה לפני שלבן ימלא שש עשרה .
"אתה מכיר את השומרים האחרים ?" שאל רובין . לא ממש הבנתי את מטרת השאלות שלוט כלומר ליפני רגע אמרתי לו שזה מקרה חירום ואנחנו חייבים למהר ועכשיו הוא שואל אותי על ההיסטוריה של השומרים .
"את חלקם … עברנו יחד את ההכשרות כדי … כדי שיום יבוא ונוכל להתאחד איתכם , המועצה העליונה אמרה שככה הדברים יתבהרו " את סוף המשפט אמרתי כל כך בשקט עד שלא הייתי בטוח שהוא שמע אותי .
"אילו דברים? " הוא שאל , כנראה שהוא כן שמע אותי .
"אי לא יודע " אמרתי ושוב השפלתי את מבטי .
רובין לא אמר דבר ושוב השתררה בחדרו שתיקה . ספרתי עשר שניות ואז עשרים וחצי דקה .
"בסדר מה אני צריך לעשות ?" הוא שאל והיא הבטתי בעיניו החומות והייתי המום .