פרק 9 \ בעליי הכנפיים מנקודת המבט של ליאה
כאשר ניגנתי בפסנתר הרגשתי איך כל הרוע נשטף ממני , כל העבר…
הרגשתי שלמה..
נכנסתי לחדרי הנטול חלונות
החדר נקי כנראה סידרו את מה ששברתי …
נשכבתי על המיטה שלפתע נראתה לי יותר רכה ממה שהייתה
סתם ככה שכבתי ובהיתי
בהיתי בשטיח הלבן עם הקווים הכחולים
המיטה בעלת המצעים הלבנים
והכריות המנופחות
ליטפתי את הרקמה הנעימה שעל קצוות הסדין הדק
בהיתי בארון הפתוח והשמלות שבו
בהיתי בתקרה הלבנה
מעניין כמה זמן אהיה כלואה תחת אותה תקרה לבנה
תקרה לבנה …. פשוט דיכאון
אני שונאת לבן.. זה צבע שמח מדי
ואצלי שמח זה דיכאון
לבן זה גם צבע ניטרלי כזה …
כאילו אם מקשקשים עליו אפשר לראות כל קשקוש
בצבע הלבן אפשר לראות הכל, הוא כל כך שקוף
לעומת הצבע השחור
אני אוהבת צבע שחור …
הוא מסתיר הכל…
אפילו לבנות שמנות כמו אשתו של דמיאן הדיאנה הזאת הוא מסתיר שומן..
בנוסף אינך יכול לראות את מה שכתוב על הצבע השחור..
כאילו הצבע השחור בולע את הכתוביות…
ושומר אותן לנצח… הצבע השחור הוא שומר סודך…
קמתי מהמיטה בבת אחת
אני יודעת שאסור כי אני חוטפת סחרחורת נוראית
הבטתי ומולי עמד ג'ון, אחיו של דמיאן
"כמה זמן אתה פה?"
שאלתי
והבטתי בשעון האפור שעל שידתי
עשרה לשבע… אני שכבתי כאן כמעט שעתיים שלמות
"לא הגעת לארוחת ערב דמיאן אמר כי לא חשת בטוב אז באתי ישר אחריי הארוחה"
הוא אמר מסתכל עליי
"אני מרגישה יותר טוב עכשיו ג'ון"
אמרתי
הוא התיישב על ידי
ואחז בידי כאילו זה מובן מאליו
"אז את גם נגד כל הקטע של הממשלה על חתונות?"
הזזתי את ידי בעדינות מידו
"כן, אני לא רכוש"
אמרתי הוא הביט בי
"גם אני לא רכוש את חושבת שאני רוצה להתחתן עם נשים שאני לא מכיר?"
הוא אמר מביט בי
עיניו חומות
"התפלאתי שדמיאן בחר בך את יודעת, את יפיפייה אמיתית אבל הוא חולה על בלונדיניות"
הוא אמר מביט בשערי
"יש לך שיער יפיפייה את צריכה לפזר אותו"
הוא אמר מוריד את הסיכות משערי בעדינות
השיער הארוך התפזר על גבי
"למה אתה נגד חתונות והממשלה?"
שאלתי
"זה סוד"
הוא לחש ויצא מן חדרי
הדלת נותרה פתוחה
הוא מסקרן אותי הג'ון הזה
לבשתי מכנס קצר וגופייה שחורה של גברים
ועליתי למיטה טיפה לישון
תגובות (1)
אני לא מאמינה שפיספסתי את זה זה מדהים
איזה באסה אני חוזרת לקרוא את כול השאר