פרק 8\ בעליי הכנפיים מנקודת המבט של דמיאן

אני ודיאנה מתעלסים בהנאה
לפתע אני שומע מנגינה רמה
כואבת , עזה היא הייתה מנגינה יפיפייה
"מי זאת מנגנת?"
שאלתי את דיאנה בין נשימה לנשימה
התנתקתי ממנה במהירות המוסיקה סחפה אותי והורידה לי את החשק לסקס
המוסיקה הזאת הייתה עצובה מדיי
היא הייתה קשה כזאת…
לבשתי את מכנסיי והלכתי לכיוון הספרייה
ליאה ישבה על הפסנתר עינייה עצומות
עצמות לחייה הרפו מהאחיזה הקשה הזאת שתמיד הייתה בפנייה
ריסיה אפילו נראו שונים , כאילו זאת ליאה אחרת
כאילו היא שמה את כל רגשותיה בתוך הפסנתר
והיא ריקה ורגועה
וידיה זזות מן עצמן כאילו ליאה בכלל לא קשורה אליהן , גופה ופנייה בעולם אחר
וידייה הן גם אוחזות בעולם רחוק ואחר שבו הכל כואב, הכל רע ואכזר
נשותיי המשיכו להביט בה מנגנת
בפליאה מפתיעה , הן לא התייחסו אליי כלל וכלל
המוסיקה נפסקה כאשר אחת מהנשים השתעלה
ליאה הביטה בכולן כאילו התעוררה מתוך חלום
ועינייה עדיין היו בו, היא התנשפה במהירות כאילו קמה מתוך סיוט
עיניה יפיפיות נוצצות , ולא כמו תמיד נטולות הבעה ,
היא מצמצה פעמיים והניצוץ נרגע לו ולפתע עינייה נחו עליי
היא השפילה מהר את מבטה כאילו ראתה משהו שאסור לה
נשותיי הביטו בי וחייכו
אף אחד עדיין לא אמר כלום
ליאה היפנטה את כולם
ליאה סגרה את מכסה הפסנתר ברעש
וכולם התעוררו פתאום ,כאילו יצאו מאיזה מציאות של מישהו אחר
ליאה יצאה מן החדר שכל הנשים מסתכלות עלייה
רצתי אחרייה
"ליאה"
אמרתי היא לא הביטה בי אך היא נעצרה
"מה אתה רוצה?"
היא שאלה חלושות
לא ידעתי מה לומר
"תביטי בי"
אמרתי
"שים עלייך חולצה וסגור את הריצ'רץ' של המכנס לפניי שאתה מדבר איתי"
היא אמרה בשקט
סגרתי את הריצ'רץ' שכנראה היה פתוח ולא שמתי לב
חולצה לא הייתה לי
"ראית אותי אלפיי פעמים באימונים בלי חולצה נו באמת ליאה תסתובבי דקה"
היא צחקה בתסכול
"אתה שם לב שכמעט כל הפעמים שאני רואה אותך אתה אחריי סקס עם מישהי אחרת?"
היא אמרה מסתובבת
והמשיכה
"תפסתי ממך גבר אמיתי שיודע לכבד, אבל כנראה אין לך כבוד לעצמך עם אתה ככה עם כל אחת"
היא אמרה מביטה ישר לעיניי
השפלתי את ראשי
הרגשתי כאילו הפשיטו אותי …
"שכחתי את והפמיניסטיות שלך … בגלל זה את מתנהגת אליי כזר?"
שאלתי היא המשיכה לירוק גיצים מעינייה הירוקות
"אולי כי אתה באמת זר לי"
היא אמרה בעצבים
"ואולי את זרה לי?"
שאלתי והמשכתי
"כשהיינו נלחמים יחדיו תמיד היה בראשך רק ואך לחימה והגנה אך היינו קרובים בדרכנו שלנו, לא כך?"
שאלתי
היא הביטה בי בשקט
"אתה אחר שאתה בביתך שלך, לעומת הלחימה ששם הייתי בטוחה איתך, אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל אני יכולה לא יכולה לבטוח בך יותר כנ"ל לגביי הלחימה"
היא אמרה והמשיכה באכזבה
"נתראה בלילה דמיאן אל תשכח להביא לי נשק"
היא אמרה מסתובבת והולכת
"לא אשכח"
לחשתי לאוויר שעמדה בו לפניי שנייה ליאה
הרגשתי מסוחרר אינני יודע אם מהמנגינה או אולי מהכמות הדברים שנפלו עליי היום
או שפשוט אני עייף
רציתי ללכת לנוח
אך דיאנה שיגעה אותי
פשוט שיגעה עד שצרחתי עלייה
"די, אני עייף תתני לי לנוח"
צעקתי וטרקתי את דלתי,
הן יודעות שלחדרי אסור להן להיכנס,
לי מותר לבוא לחדריהן מתי שמתחשק לי,
למרות שאני מבקש ממשרתותיהן לפלג אותן לימים שונים ותאריכים שונים…
כי אינני יודע מתי כל אחת מקבלת את המחזור החודשי שלה
והמשרתות מסדרות את מערכת הימים כדי שהנשים תכנסנה להריון
….