פרק 3 : המקום אל הלא נודע !

ג'ון עצר בפתח בניין די מוזנח וישן ועצים הקיפו אותו מכל מקום , סוגי הפרחים שהיו באזור הוסיפו טיפת חיים וצבע לבניין החיוור . ג'ני לא מצאה חן בעיניה במקום מגוריו של ג'ון אך אין לה עוד לאן ללכת . ג'ון פתח בשבילה את דלת המכונית וג'ני יצאה מתוכה , היא הרגישה את האוויר הצח עוטף את פניה והביטה בשמים השחורים שרק לפני כמה שעות עדיין זרחה השמש. שניהם הלכו אל פתח הבניין וג'ני הבחינה כי אין מעלית שתוביל אותם לדירתו ועל כן התאכזבה .היא הייתה כה מותשת ועייפה שרק רצתה לשכב במיטה נוחה וחמה . הם עלו יחד במדרגות והרגישה את ליבה פועם בחוזקה , הייתה לה תחושה לא נעימה . היא הרגישה כי כאשר תיכנס לדירתו לא תהייה דרך חזרה אבל מצד שני היא הייתה מעוניינת להכיר את הבחור המשונה והמוזר שהתחיל איתה ורדף אחריה . היא קראה כל כך הרבה סיפורים וראתה סרטים על איך נערים בגילה חוטפים נערות ואונסים אותן , ועל כן היא פחדה. כשהגיעו לדירתו , אחרי שעלו מספר קומות היא התנשפה כולה . היא מיד הריחה ריח מוכר , ריח שאת פירושו לא ידעה להסביר, ריח שכלל לא זוכרת אבל ניסתה.
ג'ון הוציא בזהירות את המפתחות ופתח לרווחה את דלת דירתו.
" כנסי " אמר לה
ג'ני היססה , בעודה עומדת בפתח דירתו להיכנס או לא ג'ון כבר נכנס וזרק מעצמו את הז'קט שאיתו היה לבוש .
אין לאן לברוח , חשבה בינה לבין עצמה , הגעת עד לכאן , לאן תלכי ?
היא אזרה כוח ונכנסה לדירתו . ג'ון הבחין כי לקח לג'ני כמה דקות להיכנס אבל הוא לא שאל שאלות . היא הבחינה בדירה הקטנה והצנועה ובחנה כל פריט שהיה שרוי על המדפים. על הקירות היו תלויות תמונות שאת פניהן לא זיהתה והיא התפלאה כי ג'ון לא מופיע באף מהם. ג'ון הבחין כי ג'ני מסתכלת ובוחנת את דירתו והביט בה עד שג'ני שמה לב
" התמונות יפהפיות " אמרה ג'ני בעודה מביטה בהם
" תודה, אילו הם חברים שלי "
" חברים ? אתה לא מופיע בכלל "
" נכון , כי אני לא אוהב להצטלם , אני בחור דיי ביישן "
"רואים " אמרה ג'ני והתיישבה בספה הסמוכה לידה
" רוצה לשתות משהו ?"
" לא תודה "
", אכפת לך שאכין משהו לעצמי אני דיי רעב "
" אין בעיה " אישרה ג'ני
" אתה גר לבד ?"
" לא , אני גר עם עוד כמה חברים " ג'ון אמר בעודו במטבח מנסה להגביר את קולו בין כל הכלים שהוציא .
" אילו אותם חברים שמופיעים בתמונות ? " שאלה
" כן , איך ידעת ? "
" טוב , אני לא מכירה בנאדם שיתלה תמונות בביתו כשפרצופו לא יופיע אלא של אנשים זרים"
" נכון , יש בזה משהו " אמר בעודו יוצא מהמטבח ובידו צלחת מלאת ספגטי ברוטב בולונז וכוס קולה לידו .
ג'ון התיישב בספה הסמוכה לג'ני והתחיל לאכול . היא הרגישה כי עפעפיה נסגרות וכי אינה עומדת בזה . היא כה קיוותה למיטה נוחה באחד החדרים הפנויים ורק לישון .
" את עייפה ? " שאל
" כן , איך אתה יודע ? "
" רואים עלייך , את נראית כאילו לא ישנת איזה חודשיים "
" טוב , די הייתי בתזוזה כל הזמן ולא הספקתי להניח את ראשי על הכר. "
" יש לי חדר בשבילך ואני מקווה שתאהבי אותו . "
הוא קם ממקומו וג'ני אחריו , ג'ון הוביל אותה אל המסדרון שהיה ארוך והוביל למספר חדרים . חדרה היה בסוף המסדרון בפינה הימנית והוא היה קטן ונעים . קירותיו צבועים בסגול בהיר בצידו הימני משתרעת מיטה רחבה ונוחה , לצידו הייתה מונחת שולחן קטן ומראה שעתה השקיפה את פניה . ודרך החלון השתרע הרחוב .
" אוהבת ? " שאל ג'ון
ג'ני הייתה כה שקועה להתבונן בחדרה החדש ששכחה שג'ון עומד בפתח חדרה .
" כן , מאוד "
ג'ון חייך , הוא היה מרוצה וקיווה שחבריו יחבבו את ג'ני כמו שהוא מחבב.
" תודה " אמרה
ג'ון יצא מחדרה אל הסלון להמשך הזלילה של הספגטי . ג'ני נשארה בחדרה החדש ורכנה לעבר תיקיה שהיו שרועים על הרצפה. היא פתחה אותם והוציאה את בגדיה אל עבר הארון שהיה קטן יחסית וקיוותה שיכלול את הכול . ואכן כלל ! בגדיה הו מונחות בסדר ועליהם כתבה פתקיות על מנת לדעת באילו עונות להשתמש , לאחר מכן סידרה את שולחנה ובו הניחה את יומנה היקר , מברשת ותכשיטים למיניהם . לג'ני לא היה פריטים רבים כי כאשר סילקו אותה מביתה היא לא הספיקה לקחת איתה את החפצים הנחוצים . חפציה נשארו מאחור וידעה כי לא תראה אותם שוב . היא תלתה תמונה והביטה בה מספר שניות ונזכרה בימים הטובים כשעוד אימה הייתה במיטבה . היא זכרה את הגן המשחקים שבתמונה ואיך אימה אמרה לה : ' אני אוהבת אותך ביתי , יום אחד את תפרשי כנפיים ואני כה אתגעגע ' את המשפט היא לא שכחה אבל היא בטוחה כי אימה שכחה אותה ואת האמירה שאמרה לה באותו יום .היא הבחינה בעודה מביטה בתמונה כי עיניה זולגות . היא ניגבה במהירות וקיוותה שג'ון לא עבר במקרה בחדרה בלי שהבחינה. לאחר פירוק תיקיה וסידור חדרה היא שכבה במיטתה , מביטה כלפי מעלה אל התקרה ושומעת קולות מין הטלוויזיה הדלוקה , בטח מהחדר של ג'ון חשבה לעצמה
ונרדמה.

צלילי מוסיקה העירו את ג'ני , המנגינה הייתה מוכרת לה ולכן הרשתה לעצמה לשכב במיטתה עוד כמה דקות . אך , המנגינה הפסיקה כאשר שמעה קול שמחריד אוזניים. היא קמה במהירות ממיטתה , כלל לא מבחינה בלבושה ויוצאת לקראת הסלון לבדוק מהו פשר הקול הנוראי. וכך היא מבחינה בג'ון יחד עם עוד בחור שלא הכירה צוחקים על סדרת טלוויזיה. משם הגיע הקול המחריד , הבינה ג'ני. ג'ון הבחין בנוכחותה וכך גם הבחור
" בוקר טוב " אמר ג'ון בעודו בוחן אותה מכף רגל ועד ראש
" בוקר" השבה ג'ני בעודה מפהקת
ג'ני הרגישה חשופה מולם , לבושה בגופייה לבנה ומכנסונים קצרצרים היא רצתה לחזור לחדרה אך הבחור עצר אותה בשאלתו .
" מי את ? " שאל בעודו בוחן אותה ותוהה מה לעזאזל היא עושה כאן
ולפני שהספיקה לענות ג'ון ענה במקומה
" זאת ג'ני , אין לה איפה להתגורר אז הצעתי את מקומינו "
" אתה הרשת לה לישון כאן ? "
" כן , מה הבעיה ? "
ג'ני הרגישה כאילו התערבה במשהו שהוא לא שלה , היא רצתה לחזור לחדרה ולהתחיל לארגן את חפציה על מנת שתוכל להסתלק כמה שיותר מהר ולמצוא לינה להיום בלילה. היא הרגישה לא רצויה ולא אהבה את הבחור שבוחן אותה כל חמש דקות .
" ג'ני" ג'ון קטע את מחשבותיה
" זהו שון " אמר
שון נעמד ולחץ את ידה של ג'ני וכך גם היא . היא הבחינה כי הוא לובש גופייה לבנה וג'ינס קרוע בכל מיני מקומות שערו פזור במקצת ועיניו כחולות כמו של ג'ון .
" הוא גר איתנו . "
" איתנו . ? " שאלה ג'ני ואז נזכרה . ג'ון לא גר לבדו ,הוא גר עם חבריו שיחד שכרו את הדירה הזאת
" כן , עם חבריי והוא אחד מהם " אמר בעודו תופח על כפתו של שון
שון חייך , הוא נראה טיפוס אלים ומפחיד לפחות בשביל ג'יני . היא ידעה שהוא לא כל כך מחבב אותה .
" אני חוזרת לחדר , אני מארגנת את חפציי ויוצאת "
" לא " אמר ג'ון כמעט בפתאומיות מה שגרם לג'ני להסתובב אליו וכך גם שון שהתפלא מתגובתו.
ג'ון הסתכל עלינו ופלט כמעט בגיחוך " כלומר , את יכולה להישאר , אני לא אתן לך לחזור למקום הנורא הזה ששהית בו "
אחרי דבריו ,שון הביט בו כמעט בחיוך אבל לפי דעתה של ג'ני חיוכו לא היה חיוך של נחמדות אלא יותר של צחקוק קטן.
" תודה , ג'ון אבל אני יכולה להסתדר לבד" ג'ני הסתובבה לחדרה , החליפה את בגדיה ללבוש הרגיל : מכנס ג'נס וחולצה אדומה . והתחילה לארוז את חפציה . בעודה אורזת היא שומעת את שון לועג לג'ון ושמעה כי אמר עד כמה מגוחך הוא היה וכי לא פלא שאני עוזבת . ג'ני ממש כעסה ! אין לו שום זכות להגיד כאלה דברים על ג'ון , זה לא בגללו שהיא עוזבת אלא בגלל שהיא חייבת . ג'ני יצאה מחדרה בסערה לעבר הסלון ורואה את שון עומד ליד ג'ון וממשיך לצחקק. כששון הביט בה הוא הסתכל עליה
" מה את רוצה ? " שאל והמשיך לצחקק
" אני רוצה שתפסיק להתעלל בו ככה " אמרה
שון הבחין כי היא כועסת אך המשיך עם ההקנטות .
" למה ? את אוהבת אותו ? " שאל בקול ילדותי
ג'ני הביטה בג'ון והבחינה כי עיניו נוצצות , הוא שכב על הרצפה ופניו הביעו כאב . בעודה מביטה בו , שון נעמד מאחוריה ושפך עליה דלי מלא במים . ג'ני התעוררה כאילו העירו אותה מחלום , היא הרגישה שפניה מאדימות וכל גופה רטוב עד לשד עצמותיה. היא הסתובבה לעבר שון , הביטה בו במבט של שנאה . שון לא הראה הצטערות ולכן ג'ני קפצה עליו וסטרה לו בפרצוף . שון לא התכוון לוותר ולכן החזיר לה בעודו בועט בה ומכה אותה.
ג'ון קם במהירות וניסה לעצור את הקטטה שנוצרה במהירות.
" ג'ני , תפסיקי " בעודו מנסה להיאחז בה ולהרגיע אותה
אך ג'ני המשיכה. היא הייתה כה עצבנית שיכלה כרגע לסטור לו עד מחר.
ג'ון נכנס ביניהם . הוא אחז בשניהם והם הפסיקו. הוא הביט בהם במשך מספר שניות , הוא הבחין כי שון נראה תשוש וסריטה עמוקה בולטת על פניו וג'ני נראתה כאילו חזרה ממלחמה בזה הרגע , שערה מבולגן ולחייה אדומות .
" מה יש לכם אתם ? " שאל לבסוף , מביט בשניהם לקבלת תשובה. אך שניהם שתקו , מביטים באחד בשני בשנאה
" שון לא התכוון וגם אני לא אנחנו שיחקנו איתך " אמר ג'ון
ג'ני הרימה את ראשה . היא שמעה נכון ?
" משחקים ? " ג'ני הזדעזעה . איזה מין משחק זה בדיוק ? ולמה ג'ון משתף פעולה ?
" אנחנו צחקנו איתך "
פניה של ג'ני נראו מופתעים , היא הביטה בשון אך מבטה נשאר על ג'ון.
" מה ? " שאלה בתדהמה
" שון הציע שנמתח אותך קצת וכך אולי לא תעזבי , זאת אומרת שרצינו לעשות לך מין פעולת הסחה וכך לא תצטרכי לעזוב. "
ג'ון הביט בה , מנסה למצוא איזה הבנה בעיניה .
ג'ני הביטה בהם , מנסה להבין מה עוללו. אך לא היה לה חשק להתעסק במשחקים הילדותיים שלהם והמוזרים .
" איך בדיוק רציתם שאני אשאר , אם שון שפך עליי דלי מים ואחר כך התחלנו לריב? "
" זה לא היה אמור להיות ככה " אמר ג'ון מסתכל על שון למצוא איזו הסכמה איתו
" היינו אמורים לשפוך לך דלי מים ולאחר מכן להתחיל לזרוק אחד לשני, הרי מזג האוויר לח ולא נעים אז חשבנו לרעננן אותך טיפה ואולי קיווינו לאחר כל ההנאה תוותרי לעזוב ותחליטי להישאר" . ג'ני הביטה בו כאילו היא מביטה בו בפעם הראשונה
" אתם לא בסדר ! מה חשבתם בדיוק שאני אשחק איתכם? אני בקושי מכירה אתכם , וגם עם המשחק מים או בלי הייתי עוזבת "
וכך עם המילים האלו , כשהיא מביטה בכל אחד כדי להדגיש את מילותיה , הסתובבה לכיוון חדרה צועדת נרגזת ורטובה והרגישה את מבטיהם נעוצים בגבה .