פרק-1 ליפול בשום מקום
היה זה בוקר קיצי רגיל כהרבה בקרים שלפניו ואחריו ובכל זות היה זה גם בוקר מיוחד במינו, שייזכר עוד שנים רבות…
אבל אז כשרציתי לבדוק מה מזג האוויר, פתחתי את הדלת ופתאום ראיתי שאני נסחפת עם הרוח לאן שהוא, לא ידעתי לאן. סגרתי מייד את הדלת והתיישבתי על השטיח האדום בצורת עפיפון, והתחלתי לצרוח אימא'לה!!!! פחדתי מאוד, חשבתי אולי דמיינתי? לא ידעתי כלום, לא ידעתי אפילו מה לומר…
כעבור חמש דקות פתאום שמעתי בום!
נבהלתי מאד, נשמתי לעט, לעט… ואז הדלת נפתחה. יצאתי בזהירות וכשיצאתי ראיתי שאני נחתתי בשום מקום. לא היה לי מושג איפה אני!
החלטתי שאני אמיצה ואני לא אמורה לפחד, אני צריכה להיות בטוחה בעצמי. באותו רגע שאמרתי את זה, הרגשתי יותר בטוחה.
אוקי, אז התחלתי ללכת, וללכת עד שהגעתי פתאום ליער, רק שזה לא סתם יער, זה היה יער שהיו בו פרחים ענקיים ועל הפרחים היו קופצים שדונים קטנים. הם היו לבושים בחולצות בצבע אדום ומכנס בצבע כחול. על כל חולצה של שדון אחד היה מצייר משהוא אחר וכך הם היו מבדילים אחד את השני. למשל: אחד ששמו רוקי היה מצויר על חולצתו גיטרה כי הוא ניגן על גיטרה שירי רוק.
ניגשתי לשדון אחד ושאלתי:"שלום שדון קטן, איך קוראים לך"?
השדון ניגש אלי וראיתי שהוא היה מפוחד, הוא לא יאדה מי אני ומהיכן באתי. אחרי כמה דקות השדון נירגע השדון ואמר לי בפחד:"שלום אישה מוזרה, קוראים לי פחדנון כי אני תמיד פוחד". עכשיו הבנתי למה הוא הסתכל עלי במבט פוחד. השדון המשיך:" ומי את? את מאוד גדולה ומוזרה, ומהיכן הגעת"?
אני עניתי:" אני בכלל לא יודעת איפו אני, ואני כבר לא זוכרת איך הגעתי לפה. ודרך הגב קוראים לי רונית". פתאום השדון לא פחד, אלה התחיל לחייך, שאלתי את השדון:"למה אתה מחייך"?
השדון ענה:" עכשיו זה לא משנה, מה שמשנה עכשיו זה שאני צריך לספר לכולם שרונית הגיע"! ענה פחדנון. אני עדיין לא מש איבנתי מה קרה אבל רצתי אחריו.
תגובות (3)
יש לי ביקורת קטנה על הסיפור:
קודם כול יש לך כמה שגיאות כתיב, אבל ממש מעט- פה ושם. לדוגמא, את המילה לאט כותבים עם א' באמצע.
דבר שני, יש לך בעיה קלה עם סימני פיסוק, למשל, כשכתבת 'השדון לא פחד, אלה התחיל לפחד, שאלתי את השדון:'…
כשאמור להיכתב 'השדון לא פחד, אלה התחיל לחייך. שאלתי את השדון:'…
חוץ מיזה, יש בעיה קטנה בתיאור של הדמות. אני יודע רק שהיא אישה בשם רונית, ולא דבר אחד יותר.
אני לא יודע מאיפה היא באה, עם היא ילדה או אישה, עם היא רגילה לחיות בעולם הקסום שאת מתארת בסיפור, וכו'.
אבל מלבד זאת, אהבתי מאד את העולם שאת מתארת בסיפור, את המיסתורין שבו סיימת את הפרק (למרות שאני מנחש שזה נבואה. אני צודק?), ואת המהירות שבה הפרק הולך ושאני לא צריך לקרוא דברים לא חשובים שחוזרים על עצמם (כמו, איפה אני? מה זה המקום הזה? מה קורה פה? מה אני עושה פה? שאלות שסביר שהדמות שואלת את עצמה, אבל אין צורך לחזור עליהם פעמים רבות.)
אני מקדמת אותך בברכה חמה לרגל הצטרפותך לאתר "סיפורים" הסיפור הראשון שלך ממש יפה ומקווה שתמשיכי לכתוב עוד ועוד סיפורים בהצלחה ממני ♥ בקי ♥
טודה על העהרות על הכל, אני מאד נהנתי לקרוא את התגובות אבל יש לי עהרה קטנה לבקי:" תקשיבי זה לא הסיפור הראשון שלי פו קי אני נרשמתי פו מקודם אבל אני שחחתי את הסיסמה ואיך קוראים לי אז נרשמתי מחדש".