פרק ראשון-מצב מבלבל
נקודת מבט-מקס
נסעתי כהרגלי לארמון דרך היער,הדרך הזאת לא מוכרת לרבים ומשום כך לא נשמעו הרבה קולות דיבור,רק הטבע,כמו שאני אוהב.
אם אתם שואלים את עצמכם מאיפה חזרתי,זה ברור!משיעור סיף כמובן!הרי זה חובת כל נסיך ובן מלוכה ללמוד סיף.
ראשי היה שקוע עד הראש בחידה של אבי המלך:
~לפני שלושה נסיכים עמדה חידה
אף אחד לא הצליח לפתרה
הנסיכים במבט מהורהר קראו את החידה
והבינו חיש מהר מה הבעיה
החידה:
שלושה אנשים נכלאו בארמון
של מלך מרושע שהיה גאון
הטיל עליהים כ שישה כובעים
שלושה לבנים ושלושה שחורים
כיסה את עיניהם במטפחת ושאל אותם חידה
על ראשכם,אנשים נחמדים
עומדים 3 כובעים
אם אינכם יודעים מה צבע הכובע שנמצא לראשכם
אנא, הרימו את ידכם
אם יודעים אתם מה צבע כובעכם שלבו את ידיכם וחייכו בחן
האיש הראשון הסתכל מסביב והרים את ידו
האיש השני הסתכל מסביב והרים גם הוא את ידו
האיש השלישי הסתכל מסביב ושילב את ידו איך הוא ידע?~
ניסיתי לפענח את החידה מהבוקר,ועכשיו כבר צהריי היום.אף פעם לא הצלחתי לפתור את החידות של אבי.בעוד מחשבותיי רצות שמעתי צרחה,אני מתנער ממחשבותי ויוצא עם חרבות הסיף שלי ורואה את המחזה הבא:
2 השומרים שלי על הריצפה,לאחד שיספו את הגרון ולשני ערפו את הראש,חבל דווקא חיבבתי אותם.
בעודי חוקר את הסביבה בחיפוש אחר הרוצח המסתורי,אני מבין איזה טעות עשיתי, אני רץ לכרכרה,אבל זה מאוחר מידי התיק שלי והכסף נעלמו
"אלף עזלזלים" אני צועק
אני שומע צעדים מתרחקים ומיד מתחיל לרוץ אחריהם.
זה היה יכול ליהיות המעשה הכי טיפשי שעשיתי או הכי חכם,מה שאז לא ידעתי,זה עד כמה זה ישנה את מהלך העיניינים.
תגובות (0)