פנימיית רוחות ושדים פרק 5:

בס"ד
תקציר של פרק קודם:
:"המורה לקח את מייקר מכן ואני מנסה לחפש אותו." מירה אמרה.
"למה?" שאלו חייגר ונירה ביחד.
"כי בעצם רוצים להפוך אתכם לרוח,והמורה גם רוח,ומלכת הרוח מסתובבת פה בלילה."
"מה?" צעקו נירה וחייגר ביחד.
"אז אתם איתי,עוזרים לי לחפש אותו?" שאלה מירה שהיא ישבה על הכסא והושיטה יד.
"ברור,הוא אח שלי" אמר חייגר והושיט יד ושם אותה מעל היד של מירה.
"גם אני,הרי אני חברתך." אמרה נירה והיטה גם את היד.
מירה הרגישה שהסימן כואב לב היא רצתה לצעוק,אך התאפקה היא נפלה על הרצפה והתקפלה,היא לא יכלה לעמוד,זה הכאיב לה מאד,ולפתע יצא לה צעקה ענקית,המורה הלך לעברם הוא הוזיז את הוילון ו….
פרק 5:
המורה לא ראה כלום הילדים היו בתוךהארון,הוא ניגש לשולחן שלו,וראה שהמדף המסתורי פתוח,הוא ניגש אליו וראה מתחת לכל הרברים משהו נוצץ.
לבנתים,מירה לא יכלה להפסיק לצעוק זה כאב לה,המורה שמע צלצול פלאפון הוא פתח אותו ופטאלפון היה מלכת השלג שאמרה בקול גבוה:"מירה מחפשת את מייקר אסור לה לדעת איפה הוא!!!"
מירה שמעה את זה היא נלחצה הסימן הכאיב לה עוד יותר.
השחר עלה,המורה אמר:"טוב אי יטפל בזה הגיע הזמן ללמד את התלמידים.
המורה יצא מהחדר,והחבורה נצלה,שלושתם נשמו לרוויה.
"שמעתם,שניהם יודעים איפה מייקר."
"וזה אומר?"
"שצריך לעשות מה שהם אומרים כדי לסחות מהם." אמרה מירה.
שלושתם רצו לכיתה ושמחו לרוייה.
אבל השיעור הזה היה מיוחד המורה סיפר סיפור שרמז על מירה נירה וחייגר.
המורה אמר בסוף הסיפור:"הבנתם ילדים,אסור לתת לילדים כאלה להיות חופשיים.צריך לעשות להם אבטחה."
שהמורה שרק חמישה שישה אנשים הגיעו,והתקדמו לעבר מירה נירה וחייגר,שלושתם התקרבו לאחד השני,כל שני אנשים לקחו ילד.
והמורה אמר:
"קחו אותם לחדר הכליה."
והאנשים עשו את זה,הם הובילו את הילדים לחדר חשוך ובלי אוויר כתור עונש.
שהאנשים הלכו מירה הכלה לאמר:"היי נירה חייגר אני מצטערת שגררתי אותכם לפה."
"זה בסדר"
"תקשיבו,נכון בסיפור המורה אמר שאותו ילד גר בעיירה אחרת רדופה ברוחות." אמרה נירה
"ו.." אמרו חייגר ומירה.
"אז אולי היא,צודקת" אמרה מירהונתנה חיבוק לנירה.
"רגע,אבל הוא גם אמר עוד משהו?" אמר חייגר.
"כן והוא?"
"שמי שהולך לחפש את אותו ילד מלא רוחות ירדפו אחריו." אמר חייגר.
"וואלה,אני לא הולכת!" אמרה נירה ושהיא הולכת לכיוון הקיר.
"למה לא?מה הם יעשו לך?חוץ מלהביא אותך לכאן" אמר חייגר.
"יאלה באותו רגע שנשתחרר מפה,אז נלך להציל אותו.ונביא איתנו ציוד מחדר אוכל." אמרה מירה.
"אף אחד לא הולך לשום מקום!"
מלכת הרוח נכנסה לחדר הקטן ושהיא מושטה את ידה ומירה מתחילה להזדקף ולהתקרב לכיוון המלכה.
"מה קורה לי?" אמרה מירה.
חייגר ניסה לעצור אותו,אבל רוח של כלב זאב דחפה אותו לצד וגרמה לו לא לעזור למירה.
נירה נסתה גם אבל רוח של שומר דחף אותה לקיר וגרם לה להישאר שם.
"בבקשה רחמי עלי" אמרה מירה ושהיא כבר היתה קרובה ממש למלכה,שמירה היתה ליד המלכה,אז המלכה נתנה לה סתירה וסמה מולה את השרביט שלה ומירה התעלפה.
והמלכה נעלמה עם כל השומרים שלה.
חייגר ונירה רצו אליה הם השקו נאותה במים,כי כולה היתה יבשה,עור יבש לגמרי.
"היא לא זזה?" אמר חייגר.
אחרי 3 שעות של בכי ושנירה וחייגר לא שתו ולא אכלו:
מירה קמה באיטיות משם והשתעלה ואמרה:"מה קרה לי?"
"המלכה גרמה לה להתייבש,ולהתעלף לכמה שעות." אמרה נירה.
"תתרחקו ממני מטומטמים" אמרה מירה,ושהיא קמה במהירות והלכה לעבר הדלת ואמרה:"פתחו לי אני מוקפת במשוגעים."
חייגר תפס אותה ואמר לה:"את לא זוכרת מי אני?"
"עזוב אותי חתיכת.."
"אנו כאן בגלל שהמורה יודע שאנו מחפשים את מייקר."
מירה שמעה את זה מיד נרגעה ואמרה:"הילד הזה שישב לידי?"
"כן" אמרה נירה והמשיכה:
"ומלכת הרוח גרמה לך לשכוח זכרון לזמן מה."
"אהה,המלכה שראיתי מדברת עם המורה?"
"כן"
מירה נרגעה לאט לאטחייגר שחרר אותה ומירה ישבה על הרצפה ואמרה:"אז מי אתם?"
"אנו חייגר ונירה" אמרו שניהם.
"אני אח של מייקר."
"ואני.." אמרה נירה ואז מירה התפרצה ואמרה:"נירה השותפה שלי לחדר.
המורה נכנס באותו רגע לחדר, שלושתם הלכו לקיר מאחוריהם הם חיבקו אחד השני.
"אתם חופשיים לכו לישון בחדר שלכם" אמר המורה ונתן לשלושתם לעבור.
מירה ונירה וחייגר לא הבינו למה הוא נתן להם לעבור עד שנירה אמרה:"הוא חושב שהכישוף של המלכה עבד."
שלושתם הלכו לישון כי המורה שחרר אותם בלילה שלמחרת.
בבוקר,מירה קמה ושכחה הכל,היא הלכה להתארגן לשיעור.
"מירה לאן?" אמרה נריה שהיא מתחילה להתארגן.
"לשיעור." אמרה מירה ושהיא מחזיקה את התיק שלה ללימודים.
"מה?סיכמנו שבורחים."
"מה?מתי?" אמרה מירה שהיא מסתובבת לנירה.
נירה קלטה שזה באמת פועל היא רצה לחייגר ואמרה לו:
"מירה,שחכה הכל,היא אפילו לא זוכרת את הבריחה שלנו."
"מה?" אמר חייגר
ושניהם רצו למירה,הם עצרו אותה ואמרו לה:
"מירה,עיצרי את לא זוכרת שהינו אתמול בחדר חשוך ושהמלכה תפסה אותך וגרמה לשיכחון קטן?"
"לא" אמרה מירה והמשיכה:
"איזה מלכה בראש שלכם."
"את לא זכרת שהמורה תפס את מייקר ואנו הולכים להציל אותו." אמר חייגר והמשיך:
"אני חייגר אח שלו."
"לא?הוא בכיתה"
מירה המשיכה ללכת לכיוון הכיתה,נירה וחייגר לא ידעו מה לעשות.כך היה כל השבוע,הם היו מיואשים למדו יפה,אך גם פחדו ורחמו על מייקר.
עד שיום אחד שהיה הפסקה צף לנירה רעיון:
"יש לי רעיון" אמרה נירה.
"והוא?" אמר חייגר.
"נגרום לה לקבל מכה חזקה וכך אולי הכול יחזור אליה." אמרה נירה.
"אבל איך בדיוק?" שאל חייגר שהוא מתקרב אל נירה ונותןלה נשיקה.
"אני ישים מים וקצף בחדר ושתגיע תאמר לי ואז שנינו נלך מהחדר…"
"ו…"
"ואז שהיא תכנס לחדר היא תחליק היא תקבלך מכה בראש וכך תחזור לה הזיכרון,ושתקבל אתהמכה נחזור שנינו לחדר ונוכל להשכיב אותה."
"רעיון מעולה" אמר חייגר ושניהם רצו לחדר.
נירה עשתה שטיפה קלה ליד הדלת והשאירה שם מלא מים,חייגר רץ אליה מהקצה של המדרגות ואמר לנירה שמירה מגיעה,שניהם רצו מיד לחדר הסמוך וחיכו שמירה תחליק.
מירה הלכה באיטיות רבה לחדר שבידה יש ספרים של אותו יום ותיק קטן על הגב.
מירה דרכה ליד הדלת והתחלקה היא החליקה עד לשידה שמול הדלת,אחרי מספר דקות חייגר ונירה רצו אל מירה והשכיבו את מירה.
אחרי כמה שעות שהיה כבר לילה מירה התעוררה.
"מירה?" שאלו חייגר ונירה.
(נו מה לדעתכם יקרה,הם יצליחו או לא?" אם מישהו יצליח לנחש אז אני יפרסם את הפרק הבא).