פנימיית רוחות ושדים פרק 4:

מירה הצטערה על אובדן מייקר,זה שינה את אורך חייה,היא מאד רצתה לדעת מה מייקר רצה לאמר לה בפעם האחרונה,מירה ישבה בכיתה כולה בוכייה,המורה לא שם אליה לב,עד שילד בא אליה ואמר לה:"את יודעת איפה נמצא אחי מייקר."מירה שמעה את זה וקפצה,היא נגשה אליו ואמרה:
"תפגוש אותי בחדרי ואני יגיד לך."
"אהה,ודרך אגב לי קוראים חייגר." אמר הילד.
"חייגר,שב במקום מייד!"
צעק המורה שהוא נגש אליו ומושך אותו לכסא שלו,אני מקווה שלא גילית לא איפה מייקר,את תענשי מאד." אמר המורה וחזר ללמד את הכיתה,מירה עשתה לו פרצופים מצחיקים,היא לא דיברה בשיעור ולא התייחסה אליו,וגם לא ענתה תשובות ומבחנים.
בלילה:
חייגר בא אל מירה ואמר:"ועכשיו תאמרי לי איפה הוא?"
"שניה"
מירה קמה וסגרה את הדלת לפני ששותפה לחדר תגיע ואמרה:"המורה לקח את מייקר מכן ואני מנסה לחפש אותו."
"מירה פתחי לי" אמרה נירה שותפה לחדר.
"כן" מירה הלכה ופתחה לה את הדלת,נירה אמרה לה:"למה את סגרת עלי?"
"כי,אסור שאף אחד לדעת שדיברתי עם חייגר." אמרה מירה וסגרה שוב פעם את הדלת.
"למה?" שאלה נירה את מירה.
"כי המורה לקח את מייקר מהפנימייה,וגם זה לא פנימייה אמיתית."
"למה?" שאלו חייגר ונירה ביחד.
"כי בעצם רוצים להפוך אתכם לרוח,והמורה גם רוח,ומלכת הרוח מסתובבת פה בלילה."
"מה?" צעקו נירה וחייגר ביחד.
"אז אתם איתי,עוזרים לי לחפש אותו?" שאלה מירה שהיא ישבה על הכסא והושיטה יד.
"ברור,הוא אח שלי" אמר חייגר והושיט יד ושם אותה מעל היד של מירה.
"גם אני,הרי אני חברתך." אמרה נירה והיטה גם את היד.
שלושתם הרימו את הידיים ביחד ומירה אמרה:"אל תגלו לאף אחד,ואסור שהמורה ידע על זה."
"בסדר"
"סובינה" אמרה נירה.
"מה?" שאלו חייגר ומירה ביחד.
"מה לא הבנתם,לחבורה שלנו קוראים סובינה" אמרה נירה וסמה יד על על הפה.
"אהה" נתחיל ממחר אוקי,מחר בלילה נפרוץ למשרדו של המורה ונבדוק איפה נמצא מייקר." אמרה מירה.
"אתם לא הולכים לשום מקום!!"
לפתע הופיע ליד החלון מלכת הרוח והיא המשיכה:
"מירה בגלל שגילית להם מייקר הסבול."
המלכה הושיטה את ידיה ומידיה יצא מקרן שהראה איפה מייקר,וגם איך מייקר סבל.
הוא קיבל פציעות רבות מרוחות והמורה.
"מרשעת החזירי אותו" שאג חייגר אל המלכה שהיתה לבנה וכתר על ראש ושהיא נוגעת על ידה של מירה,והמלכה נעלמה.
מירה החלה להתקפל על הרצפה,לפתע הופיע סימן של מלכת הרוח ברגלה,חייגר ונירה נבהלו הם גררו את מירה למיטה ונשארו איתה.

"לכו אני צריכה לשון" אמרה מירה וישר נרדמה.
חייגר ונירה הלכו לישון,חייגר הלך למיטתו שבחדר בקומה למעלה.
המורה חיכה לא שם ואמר:"חייגר אתה בעונש"
המורה הוציא מיכסו מברשת שיניים והמשיך:
"אתה לא הולך לישון עד שהאסלות ניקיות מלכלוך."
"למה?" שאל חייגר בדרך שהוא לוקח את המברשת.
"כי יצאת מהחדר בשעה מאוחרת." אמר המורה.
"טוב,אז תגלה לי איפה מייקר!" אמר חייגר שהוא זורק את המברשת על הרצפה.
"אוקי,לקחתי אותו למקום אחר שילמד מה זה חוצפה.
"טוב נגיד" אמר חייגר שהוא מרים את המברשת,ובדרך המורה נתן לו סתירה,חייגר הלך לנקות את האסלה כל הלילה,הוא לא הספיק לישון,ולכן בשעת השיעור הראשון והשני נמנם.
בלילה:
חייגר נירה ומירה הלכו למשרד,מירה הוציאה מראשה סיכה ופתחה את הדלת,שלושתם נכנסו בשקט ובאיטיות רבה,הם החלו לחפש כל דבר שיכלו למצוא את מירה,מירה מצאה מדף סודי,היא הוציאה ממנו דף שכתוב בו:"למורה מנהל נכבד אנו מבקשים את מירה בחזרה הוריה של מירה."
מירה נפלה על הרצפה כולה עצב ואמרה:"איך הוא יכל לעשות את זה"
"הוא רוח נכון?" אמר חייגר ונתן חיבוק ומירה ועזר לה לקום.
אחרי רבע שעה של חיפושים נשמעה פתיחת דלת במשרד,שלושתם התחבאו במהירות,המורה נכנס בדלת , כולם ניסו לשמור על שקט.
מירה הרגישה שהסימן כואב לב היא רצתה לצעוק,אך התאפקה היא נפלה על הרצפה והתקפלה,היא לא יכלה לעמוד,זה הכאיב לה מאד,ולפתע יצא לה צעקה ענקית,המורה הלך לעברם הוא הוזיז את הוילון ו….