פנימיית רוחות ושדים פרק 2(ארוך מאד!!!)

בס"ד
מירה ראתה אור עצום בחדר,היא נגסה מיד,אך לא ויתרה היא המשיכה להסתכל,בתוך האור הופיע מלכת הרוח ולפנייה שד שאומר:"מלכתי ילדה חדשה הצטרפה לפה,מה לעשות?"
"הפוך אותה לאחד משלנו!"
מירה שמעה את זה היא הלכה לחדרה והבינה מסר:"שכל הילדים פה הם רוחות."
לפתע הארלם נכנס שהוא מושיט את ידיו קדימה ועושה קול:"אווווו אווו"
מירה קמה מהמיטה היא עמדה על הסורגים,כולה פוחדת הילד התקרב אליה ושנגע בה הוא עשה:"חחחח,ההיית צריכה לראות את הפנים שלך,כולך פוחדת."
"מה אתה עושה כאן?" שאלה מירה שהיא יורדת מהסורגים.
"אני יודע מהולך פה,הפנימייה הזאת מלמדת אותנו להיות רוחות."
אמר הארלם.
מירה השיבה:
"מה אז אני עוזבת מיד" והתחילה לארוז את הדברים.
"את לא הולכת לשום מקום!"
אמר המורה והתקדם לעברה ומר:"מייקר לך לחדרך!"
הארלם ברח משם כמה שיותר מהר.
"את הולכת להיענש!"
המורה תפס את ידה של מירה וגרר אותה לחדר חשוך.
החדר היה מלא בגורי העכביש הוא החזיק בידו מנורה ושהוא הופך לרוח.
"יפה מאד" לפתע נכנסה לחדר מלכת הרוח ושהיא מתקרבת למירה.המורה השתחווה.
"ובכן מירה את תישארי פה עד שתלמדי את הלקח!"
אמרה המלכה שקשרה את מירה באזיקים לקיר ואמרה:"המורה ידריך אותך" ונעלמה
"ובכן מירה את תעשי כדברי,את אמורה להישאר פה שנה."
"מה?בלי אוכל ושתייה?"
"בלי."
"אך אני יכול לשנות את זה,בתנאי שלא תספרי לאף אחד מה שראית,והארלם ייענש במקומך."
אמר המורה שצחקוק.
"לא,אני מעדיפה להישאר פה!" אמרה מירה והמשיכה:"אני לא רוצה שהארלם יחטוף בגללי."
המורה נתן למירה בקבוק מים והלך.
בבוקר:
הארלם הלך לחדר של מירה ולא ראה אותה שם.
הוא רץ לכיתה וגם שם היא לא הייתה שם.
הארלם התחיל להילחץ.
המורה הגיעה ואמר:"מי שיבגוד בכיתה ייענש כמו מירה."
הארלם שמע את זה ונלחץ עוד יותר הוא ישב במקום שלו והקשיב.
המורה לחץ על כפתור,ובאותו רגע הופיע מקרן ושלט על השולחן,המורה לחץ על השלט ולרגע מירה הופיעה על המקרן.
כולם החליפו מבטים ביניהם.
הארלם הפך לעצוב תוך רגע.
"לפתוח מחברת ולהעתיק מהלוח."
אמר המורה.
בזמן שהילדים העתיקו המורה הלך להארלם.ואמר:"תזהר לך"
הארלם שאג שאגה חזקה וקם ואמר:"עם לא תגיד לי מה יקרה לה ני יספר לכולם מה הולך בפנימייה הזאת!"
המורה הזדקף ואמר:"הארלם צא החוצה מיד!"
מייקר לא זז משם אפילו לשנייה.
המורה כעס,הוא שרק בפה,ותוך רגע מירה הייתה בסכנה,הארלם הסתכל על המקרן וראה מה עשו למירה.
שתי אנשים הופיעו שם הם החזיקו שתי מקלות אש ושרפו את הגב של מירה,ומירה צעקה בקול.
הארלם יצא מהכיתה ועקב אחרי הקול.
המורה ראה שהארלם הולך להציל את מירה ולכן הוא שרק שוב פעם,והאנשים שהיו ליד מירה סיממו אותה בסם הרדמה,בכך שמייקר לא יוכל לעקוף אחריה.
הארלם חזר לכיתה ואמר:"המורה בבקשה רחם עליה היא בסך הכול חדשה."
כל הילדים נבהלו כולם קמו מהכיסאות והלכו לעמוד ליד הארלם.
המורה שרק שוב פעם,ו-2 האנשים לקחו שוט והכו במירה,מירה קמה במהירות וכולה דמעות.
היא ניסתה להגיע לכיסא.. והצליחה,היא הוציאה מהכיס טלפון.
"מה היא עושה?"
שאל המורה.
מירה התקשרה לאמא שלה ואמרה:"אמא הצילי אותי!"
ושני האנשים ראו זאת ולקחו ממנה את הטלפון,שברו לה אותו וסיממו אותה שוב פעם.
הם שחררו אותה,ולקחו אותה לחדרה.
ובלילה:
הארלם רץ למירה בשעה 12 בלילה,והלך לראות מה שלום מירה,הוא נגש אליה וראה אותה מתה.
כולו מלא דמעות.הוא לא זז משם כולו מלא בכי,
"היא לא תחייה"
הארלם קם והסתובב הוא ראה זקנה בת 90 ואמר:"מי את?"
"אני מרתה,ואני מתתי כאיך שהיא מתה,ולבסוף המורה החייה אותי,זה לא יעזור לך,היא מתה לחלוטין."
הארלם התחיל לבכות מדמעות,הוא נשכב ליד מירה והתחיל לבכות,הוא לזז מימנה עד הבוקר…