פנטזיה- סיפור ההוביט 3

גרוניל שב לחדר האוכל ישב בכיסאו בדיוק שנגס בתפוח האדמה נשמעה דפיקה בדלת, גרוניל פתח ובלי לראות כלום הוא נפל על הריצפה. "מי אתם"? שאל ההוביט, "אנחנו אלפים"! מהה? אמר גרוניל בלי שום הודעה מראש, טוב נו תיכנסו שבו בשולחן יש לי פה די מספיק אוכל בשבילכם, לא נדמה לי יהיה מספיק אוכל אבל לכם יהיה. כשכל האלפים ניכנסו (היו חמישה אלפים אם ספרתי נכון) אחרי כל האלפים הגיע בן אנוש אם זקן. ברגע הזה גרוניל כמעט היתעלף. "שלום" אמר בן האנוש בעודו נותן להוביט יד כדי שיקום. ש..ש..ל..ו..ם אמר ההוביט בחשש והתמלא בפחד "היכנס בבקשה" אמר ההוביט
לבן האנושי היה זקן לבן אפורורי, "שלום אמר", אני רולד הקוסם,רולד קוסם? אמר ההוביט שברגע זה היה מבולבל מאוד.
הי אדוני אנחנו רעבים מאוד מכל הדרך מהכפר ועד הגבעה. בסדר אמר ההוביט בלחש יש תפוחי אדמה ופשטידה מאתמול.
גרוניל שאל את רולד אם גם הוא רוצה משהו רולד ענה ואמר: "לא תודה אכלתי", יש לך אש להלבות לי? שאל רולד.
כן, הוציא גרוניל את המיקטרת שלו וגם את המצית .
יש לי שאלה אם מותר לי לישאול אמר גורניל, בוודאי אמר רולד תישאל, אוקיי למה דווקא באתם אליי? ולמה בכלל באתם?
באנו אלך כי הרחנו פשטידה וגם חשתי שאתה האיש הכי נכון לצאת איתו למסע. אני? מסע? ומי בכלל האלפים האלו? אה אלו אלה חבריי שמם הם: נורי, לורי, מורי,פורי והגון מלך האלפים. פגשתי אותם בדרך אליך, במיקרה לורי עבר בדרך ניכנס לביתך וראה שאתה ישן אז הוא השאיר לך הודעה הנה היא מתחת למיתתך. באמת? לא הבחנתי בזה אמר גרוניל! אוקיי אני מניח שתישארו כאן לישון יש לי מספיק מיטות תישנו אתם הרי אורחיי אני ישן על הספא.