פנטזיה – לתחרות הסיפורים 3:

לוסי ישבה מול המחשב שלה, מקלידה קודים לכל מיני תוכנות פריצה. העיינים שלה בהו במסך בשיעמום, נראה כי היא מצפה למשהו מעניין שיוציא אותה מהשיעמום שלה. היא לא יצאה כל הבית, רק התעסקה בקודים ובמחשב שלה.
"לוסי, יש משהו בשבילך מהדואר!" נשמע קול מוכר, הקול של אימא של לוסי. לוסי כיבתה את המחשב והחלה לצעוד אל עבר הדלת.
אימה של לוסי עמדה בסלון, שיערה החום היה אסוף בפקעת מהודקת, והיא לבשה שמלה רופפת כחולה. בידה החזיקה קופסא עטופה בסרט ירוק בהיר ובוהק, ועליו היה כתוב בטוש אדום בוהק: ללוסי. לוסי לא האמינה למה שהיא ראתה, אבל שמרה על הבעה אדישה ומשועממת, היא לקחה את הקופסא ורצה בשיא המהירות לחדרה. בהתחלה היא ניחשה מה יש בקופסא, בטח איזה משהו לא מושקע בעליל. בסוף הסקרנות הרגה אותה והיא פתחה את הקופסא, בתוכה הייתה שרשרת, שרשרת מכסף עם תליון בצורת יהלום ירוק בהיר.
'שרשרת? מי בכלל צריך..שרשרת?' חשבה לעצמה לוסי. היא לקחה את השרשרת וענדה אותה, אבל שקמה להביט במראה, תחושה מוזרה עטפה אותה.
התליון של לוסי זהר.
היא הסתכלה עליו, הוא זהר באור בוהק וחזק, אשר סינוור את לוסי, היא מיצמצה בעייניה, וכבר לא ראתה כלום, חוץ מעצמה, המחשב, החדר, אבל בלי התליון.

כשלוסי הביטה במראה, שנה אחרי המקרה, היא לא ראתה את עצמה, היא ראתה נערה אחרת, נערה בעלת שיער שחור ארוך עם קצוות מעוגלים, עייני קרח כחולות מהפנטות, כתר זהב ושמלה כחולה כהה.
זו הייתה לוסי.