פלנגורן- הקדמה

כשהבלש ישב על הכיסא בחדר החקירות, הוא כיוון את הפנס אל האיש בעל הצלקת מעל עינו שישב בכיסא מצידו השני של השולחן.
"איפה היית אתמול בשעה אחת ושלוש עשרה דקות בלילה!?" שאל הבלש בזעם כשסינוור את עיניו של הנחקר עם הפנס
"בעבודה" אמר הנחקר
"ג'קסון! אם אתה היית בעבודה בשעת הרצח, למה עד ראייה ראה אותך בסביבת הרצח?" שאל הבלש
"איפה זה היה, תזכיר לי…" שאל ג'קסון וגירד את ראשו כשנשען על הכיסא
"סמטת באלאו, ג'קסון. איך זה שעד ראייה שעבר מכוניתו ראה אותך שם, שתי דקות לפני הרצח!?" שאל הבלש
"סמטת באלאו, סמטת באלאו, סמטת באלאו," ניסה ג'קסון להיזכר "נו ברור שהוא ראה אותי! אני עובד ברחוב הסמוך! ברחוב, אהה… פלנגורן"
"ולמה עברת בסמטה שתי דקות לפני הרצח!? הא, ג'קסון!?" שאל הבלש בזעם וסנוור עוד הפעם את עיניו של הנחקר עם הפנס
"חזרתי הביתה ברגל, אני גר קרוב, ועברתי דרך הסמטה בחזרה הביתה" אמר ג'קסון "עכשיו אתה יכול לשחרר אותי? יש לי דברים יותר חשובים לעשות! בעיקר כשאין לך הוכחות לכלום"
"ג'קסון, שאלה מתוך סקרנות" אמר הבלש "ממה הצלקת?"
"מה?" שאל ג'קסון כשנעמד ועמד ללכת
"ממה הצלקת הזאת, האדומה, שמעל העין שלך?" שאל הבלש
"היא…" גמגם.

סקרנים? תאמרו בתגובות או דרגו. זאת ההקדמה.