המפלצת חלק 1

ראיתי את המבט בעינייו, הוא לא הפסיק לבהות, הוא השמיע קולות מפחידים ומוזרים, אני בן אדם מאוד סקרן, אז היתקרבתי קצת, בצעד הראשון שהלכתי, הוא התקדם גם, הוא השמיע קולות נשימה. שאלתי מי זה? והיתקרבתי עוד צעד ועוד צעד, עד שהוא זז שוב. הוא היה גדול מימדים, אבל בגלל שהיה חשוך לא יכולתי לראות כלום ניסיתי במאמצים רבים לזהות אולי חלקים ממנו אבל לא הצלחתי אז היתקרבתי עוד צעד ועוד צעד עד שהרגשתי את הנשימות שלו יותר קרובות. הוא צעד צעדים גדולים והגיע עד למולי, ואז כבר ראיתי יותר טוב ראיתי שיש לו פנים לא רגילות, פנים ממש מפחידות, מוזרות אפילו, יכולתי לבהות בו שעות אבל לא היה לי נעים כבר. הבנתי שמשהו מוזר, הוא הביט בי ויכולתי לראות את הדמעות בעינייו, אפשר היה לראות בעינייו את הכאב והעצבות. הוא כבר לא היה ניראה לי מפחיד, חייכתי אליו ברגע שהוא בא לחייך אלי (לפי דעתי) שמעתי רעש של צעדים, מיד החבאתי אותו, האישה ראתה את הזנב שלו והתחילה לצעוק, אמרתי לה שזו בובה והיא האמינה לי, הצלחתי להרחיק אותה היא הלכה ואני הלכתי אחריה ובדקתי שהיא לא חוזרת לבדוק, חזרתי אליו כדי חבדוק שהוא לא מבוהל מהצעקה, אבל לא מצאתי אותו שם, שמעתי צעקות מהמשך הרחוב, אז הלכתי בעקבות הצעקות.