פיית פורים – פרק 8 – ג’יסקארד

בהתחלה חשבתי שהאור שאני רואה הוא אולי אפקט רגיל של הצעצוע, אבל היו שם הרבה רובוטים, ורק אחד מהם האיר. התקרבתי למדף שעליו עמדה האריזה, וראיתי בתוכה רובוט מאיר ומזיז את הזרועות שלו במרחב הקטן שתוך האריזה. זה היה כל כך מוזר שהייתי חייבת להוציא אותו מהאריזה, למרות שבת'כלס זה אסור לי, הוא הרי רשות של החנות…

"תודה לך גבירתי, ששחררת אותי מהאריזה! זה היה מקום מאוד לא מרווח!" אמר הרובוט, ואני כמעט נפלתי מרוב הפתעה.
"אתה מדבר! איך אתה מדבר?" הגבתי בתדהמה.
"אני רובוט קסום, פשוט הייתי צריך מישהו שישים לב לייחוד שלי. את שמת לב אליי, ושחררת אותי, ולכן אני מודה לך. אגב, שכחתי להציג את עצמי, אני ג'יסקארד, ומי את?"

"אההה… אני רעות, אבל, בלי להעליב, זה לא כל כך נפוץ שרובוט מפלסטיק שיוצר בסין מתחיל לדבר. איך זה שאתה קסום?"
"על תזלזלי בצעצועים שמיוצרים בסין, יש שם יותר קסם ממה שאנשים חושבים. אחד מהפועלים שייצרו אותי היה בקיא בתורות הקסם, והוא נהג לפעמים להפיח חיים בצעצועים שייצר. ככה אני נוצרתי. אבל מה הכוחות שלך? את הרי לא הבחנת בי סתם, אני מרגיש שיש בך משהו מיוחד."
"אני פיה, סוג של, לפחות לזמן הקרוב." לא הצלחתי כל כך להסביר את המצב שלי, וגם לא היה לי נעים לשתף רובוט בכל הדברים המוזרים שקרו לי. "ואתה, חוץ מלדבר, לזוז ולהאיר יש לך עוד קסמים?"
"זה לא מספיק לך?" הרובוט ענה בפליאה שהרגשתי שהייתה מעורבת בה גם ציניות. "אבל כן, יש לי עוד יכולות קסומות. אני יודע דברים. אני יכול להרגיש אותם, גם אם אף אחד לא סיפר לי עליהם. למשל, קחי את הצל שמעיב על המקום הזה, שמפחיד את נשמתך, את ואליס. אני יודע עליה למרות שמעולם לא נפגשנו."

ברגע שהרובוט הזכיר את ואליס משהו בי קפץ. הפחיד אותי לשמוע ככה את השם שלה פתאום, אבל מצד שני, אולי יש לי הזדמנות אמיתית ללמוד עליה.
"מה אתה יודע על ואליס? כלומר, מה היא יכולה לעשות לי? איך אני יכולה להתגונן בפניה?"
"ואליס תעתה זמן רב בדמדומים שבין עולם בני האדם לעולם הקסמים, לא פה ולא שם. לכן, אין לה ממשות רגילה כמוך, למשל. רוב הזמן היא נמצאת בדמדומים חסרי מקום ושולחת את המחשבות האפלות שלה למקומות שונים בכדור הארץ. כאשר היא מרגישה שמקום מסוים מעניין אותה היא יוצאת מהדמדומים ונכנסת לעולם בני האדם. בדרך כלל גם כשהיא נכנסת היא לא מתגשמת ממש, זאת אומרת, היא מופיעה כמו רוח רפאים פחות או יותר, רק כשמשהו ממש מושך את תשומת ליבה היא מתגשמת ממש, ואז היא מופיעה בתור פיה כמוך, רק אפלה ומפחידה."
"והיא יודעת עליי? היא יכולה לבוא לכאן?"
"כרגע? אני לא חושב. אבל היא אוהבת חנויות צעצועים ומקומות של ילדים, והיא יכולה להרגיש בנעשה במקומות רבים. נראה לי שלא ייקח לה הרבה זמן למצוא אותך. אפשר לדעת מתי זה יקרה: כאשר היא ממקדת את המחשבות שלה במקום מסוים אז אפשר להרגיש בו את רוחה הקודרת, כמו נוכחות אפילה שמעכירה את האווירה."
"ומה אפשר לעשות נגדה? איך אפשר לנצח אותה?"
"ואליס יודעת לעשות קסמים כמו כל פיה, אבל היא השחיתה אותם לקסמים אפלים, ועדיין, הם לא הנשק העיקרי שלה. היא עובדת דרך התודעה, מנסה להפחיד, לדכא ולגרש את הקסם הטוב מכל מקום אליו היא מגיעה. כדי לנצח אותה את צריכה לעשות את ההפך. להתחבר למקום של הקסם הטוב בתוכך ולהפיץ שמחה ואור מסביבך. אני לא בטוח שזה לבד יספיק, אבל זה הבסיס לכל התמודדות"

בפנים של ג'יסקארד לא הייתה שום הבעה, שזה בתכל'ס צפוי כי הוא רובוט צעצוע, אבל די עיצבן אותי. מצד אחד הוא מדבר כמו ג'סלינדה, על אור ואהבה וזה, מצד שני הכול מגיע בטון מונוטוני של רובוט ובנימה שכאילו מנסה לייאש אותי מראש. כבר התחלתי להתרגל לחיים שלי בתור בת, אבל זה? אני מנסה לחשוב על השמחה והאור שאני צריכה להפיץ כאילו אני נסיכת דיסני, וישר חוזרת להרגיש כמו גבר שתקוע בשמלה מתנפנפת ועננת שיער בלונדיני שמקיפה אותו. לבסוף אמרתי לג'יסקארד:
"זה נשמע מאוד מלחיץ, כל הסיפור הזה, ואני חדשה בעסק הזה של הפיות והקסמים, איך אני אוכל להתמודד מול ואליס?"
"תזכרי שיש לך אותי", פעם ראשונה שג'יסקארד נשמע מעודד, "אני יכול להבחין בואליס כשהיא מתקרבת ולהזהיר אותך, והקסמים של ואליס פחות עובדים עליי"
"אבל איפה אני אשים אותך? שאני אחזיר אותך לקופסא?"
"לא לא, הייתי שם מספיק. תני לי להסתובב בחנות. הילדים יחשבו שאני מופעל על סוללות וזה יגניב אותם."

עשיתי כעצתו של ג'יסקארד, אבל זה לא עזר להרגיע אותי. במשך כל יום העבודה הייתי לחוצה והמשכתי להיות כזאת גם בערב, כשהייתי בדייט עם גיא. ניסיתי לספר לו על העבודה שלי ועל כמה אני לחוצה בלי להזכיר את עניין הקסמים, וזה היה די מסובך. לא הייתי בטוחה אם הצלחתי להעביר לו את התחושות שלי, כשהוא הרים אליי עיניים מבולבלות ואמר: "מה אמרת? מצטער… לא הקשבתי לרגע".
וואוו, בנים יכולים להיות כל כך מנותקים לפעמים. המחשבה הזאת רק עברה לי בראש והתחלתי לצחוק על עצמי. רק לפני כמה ימים הייתי בן ועכשיו כבר עברתי ללכלך במחשבות שלי על בנים? המעבר שלי כל כך מהיר?
"היה לי יום קשה בעבודה, אבל עזוב, עכשיו כשאני איתך אני מרגישה יותר טוב." נראה לי שטוב שהכרתי את גיא, למרות הכול. בסוף הקשר איתו זה הדבר היחיד שמצליח להכניס אותי לפרופורציות.