פייט – פרק 1
הירח המלא העיר את הרחוב כשברייק רדף אחרי הרוח שמולו. הגלימה האפורה בעלת הברדס שלו התעופפה מאחוריו אך עדיין הצליחה לכסות את רוב גופו, דבר חשוב כשאתה שכיר חרב מבוקש. אבל הלילה ברייק לא התכוון לרצוח אף אחד, הוא רצה להשמיד רוחות. הרוח, אשר לבשה צורת נמר, התגלתה מהירה למדי ולא נראה שהוא יתקרב אליה בזמן הקרוב.
זמן לתוכנית ב'.
"סוזן!" צרח ברייק.
ברק הבליח מול עיניו ופגע ברוח. אורות צבעוניים הקיפו את הרוח המבולבלת, דבר שנתן לברייק את כל הזמן שנדרש לו. הוא תלש את המחרוזת עם שן הטיגריס מצווארו בתנועה זריזה. הוא זרק את המחרוזת, שן הטיגריס צמחה לחרב לבנה וארוכה, קפץ ותפס את החרב. הוא התקיף את הרוח מלמעלה והשמיד אותה לעשן.
"זה היה כיף." אמרה הילדה בגיל אחד עשרה שליוותה אותו, סוזן.
סוזן נחתה לצידו והעלימה את כנפיה המכושפות. היא הייתה התוכנית החלופית שלו. יכולות הכישוף שלה היו חזקות מאוד ביחס לגילה, והיא שלטה בברקים בצורה מדהימה. הוא הביא אותה איתו רק כשצד רוחות ברחבי העיר, הוא לא רצה להפוך אותה לרוצחת כמוהו.
"אבל בקושי לא עשית כלום." השיב ברייק והביט על הירח המלא. "רק עפת מעליי ושלחת ברק מטעה על הרוח- "
סוזן הצמידה אצבע לשפתיו והביטה לצדדים בלחץ. "יש כאן רוח," היא לחשה לאחר זמן קצר. "אני מרגישה בה."
ברייק משך את הברדס שלו למטה עד שכיסה את עיניו והנהן. הוא ייצב את חרבו הלבנה בזמן שסוזן הכינה את כנפיה מחדש, הוא הביט לצדדים וחיפש את הרוח בין צללי הסמטאות שמסביבם. סכין שחור נזרק עליו ורק במזל פספס את צד גופו. צעקה הקפיצה אותו שניות אחרי שהסכין נזרק.
הצעקה הגיעה מסוזן, משום שהסכין פגע לה בכתף.
"זוזי הצידה, מכשפת," קול הידהד ברחוב. "זה ביני לבינו."
תגובות (3)
אהבתי^^
גם אני
אהבתי, תמשיכי^-^