פייט – פרולוג
אמנדה פקחה את עיניה והביטה על הענננים שזזים בשמיים הכחולים. היא שכבה על אחת הגבעות המקיפות את ביתה הישן, עם ידיה מאחורי ראשה. היא תמיד אהבה לחזור לכאן, למקום שבו הייתה עדיין בין החיים. הרוח הנעימה פיזרה את שיערה השחור בקלילות, ואמנדה שקעה בזכרונות שהציפו את מחשבותיה.
צל ארוך התקרב לפניה. אפילו לא טיפת פרטיות בעסק הזה.
אמנדה נאנחה והתישבה. "מה אתה רוצה?" היא שאלה בנימה מאופקת, והתיישבה באיטיות.
היא ידעה בדיוק למי היא מפנה את גבה, בעיקר משום שהקעקוע על כתפה צרב בכאב. היא גם ידעה שלא תוכל לגעת בו, הוא ישתגר לפני שהלהבים יגעו בו.
"ישנו שכיר חרב באקדמיה." ענה האיש, קולו הדהד כשדיבר. "הוא יודע לחסל את החיילים שלי, והוא לא מהסס לעשות זאת. מצאי אותו וחסלי אותו."
אמנדה כבר הספיקה לקום על רגליה. "שום בן אנוש אינו מסוגל לפגוע בחיילים של הגהינום."
"אני חושש שהוא לא בן אנוש רגיל."
"אם כך, הוא ימות." ענתה אמנדה.
אפילו שלא ראתה אותו, היא ידעה שהוא מחייך. "אני מקווה שלא תאכזבי אותי. אחרי הכול, את החתולה השחורה הקטנה שלי."
תגובות (4)
הידד להם! נראה מה הם יכולים לעשות בפרק הראשון
עברית:
"שזזים בשמים", זהו תאור, לא נשוא. שי"ן השימוש הכרחית במקרה זה.
"ביתה", לא "ביתיה". כנראה טעות הקלדה.
"כשידיה", לא "עם ידיה".
"ידעה", לא "ידה".
"היתה", לא "הייתה".
"צל ארוך הגיע לפניה" – ניסוח לא ממש ברור. אולי 'ריחף' או 'התקרב', אפילו 'עצר/נעצר'. כדאי להרחיב את המשפט הזה לכמה משפטים.
"אפילו טיפת פרטיות…" זו אמירה או מחשבה, ולכן תבוא בין מרכאות.
"התישבה", לא התיישבה".
"היא ידעה", לא "ידע".
"הקעקוע [ש]על כתפה", תואר מצריך שי"ן השימוש.
"הוא יודע לחסל מהחיילים שלי" – מה??? האם הוא מחסל 'את' החיילים שלי? האם הוא 'למד' מהחיילים שלי כיצד לחסל? או אולי כוונה שלישית שאין לי מושג מהי?
"מצאי" בדיוק כמו "חסלי". "תמצאי" זה לשון עתיד, "מצאי" – לשון צווי.
"שום בן אנוש =לא= מסוגל", לא "אינו". 'אינו' משמש לכינויי גוף, 'לא' לכל השאר.
"בחיילי הגהינום" מוצלח יותר מ- "בחיילים של הגהינום". אגב, לא "גיהנום".
פיסוק:
"את ביתה הישן, (חסר פסיק) כשידיה…"
"מאחורי ראשה. (נקודה, לא פסיק) [ ] (חסר רווח) היא…"
המשפט "אני מקווה שלא…" בשורה חדשה.
הפרולוג משרת את מטרתו, והוא אכן יוצר עניין.
מהמר על 'אמורה' לפי סוגת וסגנון הכתיבה.
הגהה היא לא מילה גסה.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
הו וואו.
מי ידע שזה ששפכתי שוקו על המקלדת יגרום לכל כך הרבה טעויות בהקלדה?
תן לי רגע ואני אתקן. אני אנסה לבדוק ולתקן את כל הטעויות שהמקלדת שלי עושה כשאכתוב את הפרקים.
סליחה אם בתגובה יש טעויות. כמו שאמרתי, שפכתי שוקו על המקלדת ועכשיו היא לא נלחצת טוב.
חלק מהטעויות שסימנת הם דברים שעשיתי בכוונה, אז לא תיקנתי.
תיקח את זה בתור הדרך שלי להכניס דברים אישיים לכתיבה, כמו סגנון ציור.
אגב, תיקנתי את הסיפור.