ערפל לבן וערפל שחור-רבקה-פרק5

רבקה ויילוט נאלצה לברוח-שוב-מביתה.
היא לא ספרה אבל לפי דעתה זו הייתה הפעם הרביעית שבה ברחה בחודש האחרון. יחסית למכשפה לא היו לה חיים טובים כל כך. בעיקר כשההורים שלה מכים אותה ומבקשים ממנה שתכשף להם דברים.
אבל היא לא יכלה לעשות שום דבר. הכוח שלה הוא לחזור לתקופות שונות בזמן, זהו. אומנם יש לה גם חשיבה קרבית מעולה אבל…היא לא הייתה באף קרב.
רבקה לא הייתה בטוחה כבר כמה זמן היא הולכת אבל היא השתכנעה שדי הרבה.
היא צעדה יחד עם נער בשם, אנדי קיפר. הסתבר לה שדודתה של המיועדת, סנדרה. שלחה אותו להביא אותה לביתם בדרכו אליהם.
אנדי היה בן שבע-עשרה, היה לו שיער שחור פרוע, הוא היה מעט שרירי ודי גבוה, היו לו עיניים כחולות בהירות, כקרח.
ההליכה לא עברה ברעש. האמת שרבקה שתקה לאורך כל הדרך. מדי פעם אנדי שלף משהו מתיק-הגב שלו והחל להתעסק בו.
לפתע, נץ נחת על ראשה של רבקה. היא צווחה בבהלה ואנדי מיהר להוריד אותו, לכף רגלו הוצמד פתק.

אנדי ורבקה,
הגיעו בבקשה לסנטרל פארק בניו-יורק.
ג'וזפין.

רבקה ממש לא צפתה לזה. איך הם יגיעו לסנטרל פארק?
"את רוצה שנעוף?" הציע אנדי. לרגע רבקה חשבה שהוא משוגע, אבל אז הבינה שזה הכוח שלו.
"למה לא?" רבקה ניסתה להישמע בטוחה בעצמה.
או-קי, היא טעתה, טיסה שלא מתנהלת במטוס היא נוראית. אנדי נהנה אבל לרבקה היה רצון עז להקיא.
הפנים שלה עטו גוון ירקרק והיא קיוותה שאנדי לא מבחין בזה.
הוא נחת בתוך פארק הומה. השעה הייתה בערך 10 בבוקר ורבקה תהתה איך אנדי ידע מה המיקום של הפארק.
מולם עמדו חבורה, בראשם עמדה אישה מבוגרת עם שיער בגוון קינמון, לצידה עמדו לפחות חמישה נערים ונערות.
"שלום." ברכה אותם האישה. "אתם מוכנים לצאת?"
רבקה הנהנה. "ובכן, אתם אנדי ורבקה, אני מניחה." אמרה האישה. "שמי ג'וזפין."
"בסדר, איפה המיועדת בדיוק?" שאל אנדי. ג'וזפין הורתה לנערה צעירה לצאת מן קבוצת הנערים.
"סנדרה." היא חייכה בחביבות, רבקה תיעבה אותה מהרגע הראשון או מהחיוך הראשון?.
"לאן הולכים בדיוק?" הסתקרנה רבקה. "לאחת מהארצות הבלתי נראות, לא? תצטרכו להתחיל במסע."
אמרה ג'וזפין.
"ואיך נגיע לשם?" שאלה רבקה. נער שנראה בגילה יצא מהחבורה. הוא היה חמוד, אבל ממש חמוד. היה לו שיער חום שהזדקר לכל עבר ועיניים כחולות עם נגיעות צבע חומות וירוקות.
"במערבולת, היא תעביר אותנו לשם." אמר.
"אי אפשר פשוט לעבור לשם?" שאל אנדי.
"לא."
"שקט! נעשה קודם הכירות." אמרה נערה. היה לה שיער חום כהה קלוע לצמה ועיניים שקדיות-חומות.
השפתיים שלה היו אדומות כדם. היא הזכירה לרבקה את אנג'לינה-ג'ולי.
"שמי רבקה, וזה אנדי." אמרה רבקה. הנערה עם השיער החום הנהנה והציגה את עצמה.
"אני פייפר, זו סנדרה, המיועדת, וזה יוגי. מי ששם זה לי ולידו עומדת אסיה. ברור לכם?" שאלה פייפר.
"כן." נאנח אנדי.
רבקה שלחה מבט לעבר לי והעיניים שלה נעשו ורודות כהות. כמו אחד הגוונים בשיער הבלונדיני שלה.
אותו הנץ שנחת על רבקה דאה ונחת על הזרוע של פייפר. הוא נגח בראשו את ראשה בחיבה.
אם ניצים היו מגרגרים רבקה הייתה משוכנעת שזה מה שהוא היה עושה.
היא הניחה שהנץ שייך לפייפר.