ערפל לבן וערפל שחור-פייפר-פרק11
פייפר לא זכרה מתי נרדמה. אבל היה ברור לה שהיא חולמת. היא עמדה במרכז שדה פתוח. חיזיון הופיע לנגד עיניה. בחור צעיר, היה לו זקנקן חום כמו השיער שלו ועיניים מנצנצות.
מאחוריו עמדו שלוש דמויות. פייפר לא יכלה לראות אף אחת מהן, הן עטו מסכות בצורת דלעות. פייפר לא ידעה למה.
"מרלי!" צעק הבחור. אחת הדמויות עטויות המסכה התקדם לעברו.
"מה לא ברור במילים "משקה מוגז"?"
"הן מסובכות?" גבה נזקפה מבעד למסכה.
"לא! הן מה שאני רוצה! משקה מוגז, לא מים!" רטן הבחור. מרלי הנהן. המסכה שלו נפלה. היו לו פנים שמנמנות ועיניים מלוכסנות ושחורות. הוא לבש חליפת לחימה כחולה.
"למה הפלת את המסכה?" שאל הבחור. מרלי משך בכתפיו.
"למה הפלת אותה?!" הפעם הבחור צעק.
"זה היה בטעות," לחש מרלי.
"אז תרים אותה ותחבוש אותה!" הבחור צווח. הוא נשמע די חלש. פייפר קיוותה שהאוזנים שלה לא התחרשו מהצווחות שלו.
מרלי רכן למסכה. פייפר התרכזה ו… הזמן נעצר. היא פוצצה את המסכה. עוד התרכזות ו…הזמן חזר. הבחור הביט במרלי. "נו!"
"היא לא כאן בוס." סינן מרלי.
"מה?! אתה תחשף!" רטן הבחור.
"כבר נחשפת." אמרה פייפר. הבחור הסתובב אליה. "את היית כאן, כל הזמן הזה?"
"כן," אמרה פייפר.
"תפסו אותה!" פקד הבחור.
אחד מהלוחמים עוטה המסכות התנפל על פייפר. זו הייתה נקבה. פייפר פוצצה את המסכה שלה.
היה לה שיער בלונדיני ארוך ומתולתל ועיניים כחולות כקרח. כמו של אנדי.
"זיטה, לתקוף!" פקד הבחור.
"כן,לנגור." אמרה זיטה. "למה חשפת אותי?!" ילל לנגור.
"היא כבר יודעת מי אנחנו, מלבדך, פיסיניסוס. היא לא יודעת עליך." אמרה זיטה.
"את יודעת שחשפת את כולכם כרגע," התערבה פייפר. היא החטיפה לזיטה אגרוף והיא כשלה על האדמה.
פייפר טובה בכשפים, וזה, לא היה לה בדיוק עוד כלי נשק, אלא אם…
"מרלי, אתה יכול להלוות לי את הפגיון שלך?" שאלה.
מרלי הנהן. הוא הושיט לה את פגיון הארד שלו.
"אדיוט! עכשיו היא חמושה!" אמר לנגור.
"נכון." אמרה פייפר. היא עשתה סלטה מרשימה לאחור. פיסיניסוס לפתה את זרועותיה.
היא הייתה בחורה שרירית למדי. לבושה בגדי גלאדיאטורים וקסדת פרשים.
"חסלי אותה! או שניתן לפחדים שלה לעשות את זה-" אמר לנגור.
"חסלי אותה!" הציעה זיטה. הייתה לפייפר תחושה שלנגור הוא החכם היחיד בחדר מלבדה.
פייפר הרגישה דגדוג קל ועוד אחד ועוד אחד ו… עכבישים!
בכל מקום שרצו עכבישים.
"מכשפה חלשה שכמוך, איך תתמודדי עם זה?" שאל בערמומיות לנגור.
תגובות (2)
יש לי רק משהו אחד לומר לך- תמשיכי ומידי!!!!!
בדיוק! תמשיכי!!!
מחכה בקוצר רוח :)