ערפל לבן וערפל שחור-יוגי-פרק17

אם היה יכול, יוגי היה משנה את העבר ולא מצטרף למסע המטופש הזה.
ענק כרודף אחריך נראה לו מאוד מוגזם. אמא ענקית שאגה בעקבותיו, שרלוט מאחוריה, מחזיקה בידה בשמלת משי בגוון אפרסק. או-קיי, יוגי לא הולך להפוך לבלרינה.
אנדי רץ לידו, הוא הוריד תוך כדי ריצה את השמלה מעליו. היא התעופפה לאחור ופגעה בפנים של שרלוט.
"הנה לך!"
יוגי רצה לקבור את עצמו מרוב בושה, זה לא היה הדבר המביש היחיד שעשה אי פעם, הוא היה מגדיר אותו במקום השלישי.
"מה עושים?!" צעקה סנדרה. אבא ענק רדף אחריה ואחרי לי ורבקה בין מסדרונות הבית הענקי.
"נציע פשרה?!" צעק אנדי.
"אולי תסתום?!" צעקה רבקה.
"היי, אמא, תגידי, יש סיכוי שאת מוותרת לנו ו…אה!" אמא ענקית כמעט הורידה לאנדי הממורמר את הראש.
"זה היה ממש לא יפה!" אמר. אמא ענקית התעלמה ממנו, היא צעקה:
"תפוס ת'ה!"
צרחה חדה פילחה את ראשו של יוגי. אבא ענק תפס את רבקה.
"עזוב אותה!" איים לי. הוא שיגר מטח של אוויר אל הענק, שערו התעופף לאחור.
"לא בדיוק עוזר…" מלמלה סנדרה.
הפעם פרץ אש נורה עליו. הוא שמט את רבקה.
"תעזרו לי!" צעקה רבקה. יוגי גרם לה לרחף בערך מטר מעל הקרקע.
"תודה," נאנחה רבקה. יוגי הפיל אותה והיא פלטה צווחת כאב שגרמה לחיוך אדיוטי להתפשט על שפתיו.
"דביל!" הוא שמע את רבקה מסננת כמה קללות.
לי, סנדרה ורבקה ששערה ועיניה נצבעו כתום_אדום_צהוב, כצבע האש, הצטרפו אל יוגי ואנדי.
"סוף סוף פרימה בלרינה הורידה את השמלה." גיחכה רבקה.
לא היה ברור ליוגי למה יש לה זמן לבדיחות במצב שכזה.