ערפל לבן וערפל שחור-יוגי- פרק10

יוגי סרק את הסביבה.משהו חסר, הוא ידע.
"ארל בורח!"
ארל רץ אל פתח האסם אבל אנדי מלמל משהו ודרקון נחת מול ארל.
"תביא לנו את המפתח." דרש לי. פייפר הושיטה את ידה קדימה.
"אבל אין לי שום מפתח!" אמר ארל.
"אז אצל מי נמצא המפתח, ולמה תקפת אותנו?" שאלה רבקה.
"אני לא יודע!" צעק ארל. "בטח שאתה יודע, רק תביא אותו." אמרה אסיה.
"לא, אני לא יודע, הם לקחו אותו! לפני ארבע שנים!" נאנק ארל.
"למה הכוונה?" שאל יוגי.
"הם…הם שדדו אותי ולקחו את המפתח, רק אותו, אני לא יודע מי הם ומה הם רוצים." אמר ארל.
"מי הם?!" רבקה שלפה מהחגורה שלה את החרב שבה נלחמה בטרולים.
"הם, הם חיים בעומק הכפר, מתחבאים, הם גנבים, שודדים-" התייפח ארל.
"תקשיב לי תינוקי, תגלה לנו איפה הם בדיוק! ומי הם!" רבקה הצמידה את הלהב לגרונו.
"המפקד שלהם, שמו לנגור, זה כל מה שידוע לי." אמר ארל.
פייפר נאנחה. "יש לך מושג איפה הכפר נמצא?"
"כן, אבל זה מסע של חמישה ימים ובלי שום כלי רכב אתם…" גמגם ארל.
"אז תביא לנו את אחת הכרכרות שלך, נסתפק בהן, וארבעה סוסים, ומזון, מים, אוכל." אמרה סנדרה.
"לא!" מחה ארל.
רבקה הצמידה את הלהב ללגרונו פעם נוספת.
"בסדר!"
ארל נתן להם את המרכבה הכי מפוארת שהייתה לו. מרכבה שעליה מורכב סכך חסין גשם ושמש. כריות הונחו בתוכה, היה בתוכה מספיק מזון ומים לחודשיים לפחות.
הסוסים צהלו בקול רם כשארל התקרב.
"הנה המרכבה." סינן ארל.
לי התיישב בנחות על מושב מאחורי הסוסים ומשך במושכות.
יוגי נכנס למרכבה. הפנים שלה היה גדול יותר ממה שנראה מבחוץ. הוא תהה האם זה קסם או שהמוח שלו משטה בו.
פייפר התמקמה על אחת הכריות ושלפה מתיק גב קטן כדור נוצות-חומות וזהובות.
"אליוס?" שאלה פייפר. הנץ התמתח. הוא פרש כנפיים ועופף בכל רחבי המרכבה.
ולמה לא להנחית מנה גדולה של לשלשת על הג'ינס של יוגי.
"אולי תכניסי את הנץ הזה בחזרה לתיק?!"
פייפר הנהנה. היא שחררה את הנץ לחופשי, הוא עופף לצד המרכבה בזיגזגים.
יוגי נטל מגבת חוף שאסיה הציעה לו וניגב את המתנה שהשאיר לו, אליוס, ממכנס הגינס שלו.
הוא הציץ מקדמת המרכבה. השמיים החלו להפוך אדמדמים.
הוא נזכר בפעמים שבהן היה רץ יחד עם אחיו, גון, בשעת דמדומים בעיר שלהם. הוא נאנח. מצטער שגון לא נמצא איתו.
"מי בעד להמציא שמות לסוסים?" הציע אנדי. "לא נראה לי." הצהיר יוגי.
"קדימה אסיה, פייפר, בואו!" אמר אנדי.
הוא התיישב ליד לי והחל לחלק שמות:
"פרניסוס, לילי, סנדרה…"
"אתה קורא לסוס על שמי?" שאלה סנדרה. "איזו עוד סנדרה את מכירה?" שאל אנדי.
"טוב, היו עוד שמונה סנדרות בבית-הספר שלי…"
אנדי גלגל עיניים. "זה לא משנה, את המיועדת, שתיהיה סוסה אחת לפחות על שמך, מלבד זה, היא אומרת שהיא שמחה על השם."
"מאיפה אתה יודע?" סנדרה הרימה גבה.
"אני יכול לדבר עם חיות, ממש פספסת את זה." אמר אנדי.
"גם אני פיספסתי את זה." הוסיף יוגי.
"מה?! הייתי מעולה שם עם הדרקונים!" אמר אנדי.
"גם אני לא ראיתי את זה." הוסיפה רבקה, "או אותך מדבר עם הסוסה."
"זה כמו הטלפתיה של אסיה, אני יכול לעשות את זה עם חיות ו…טוב, גוויות." אמר אנדי.
"דוחה!" רבקה חיקתה קול הקאה.
"זה לא כזה דוחה!" רטן אנדי.
"הלוחש לזומבים," סיננה סנדרה.