ערפל לבן וערפל שחור-אסיה-פרק13

אסיה התעוררה, היא נקשרה לתורן של ספינה,לבדה. מישהי ישבה על המעקה. היה לה שיער בלונדיני מתולתל ועיניים כחולות בהירות. היא השקיפה על הים.
"מי את? איפה אני?" שאלה אסיה. היא שלחה אל הבחורה מבט אפור ומתכתי.
"אני זיטה, ואת?" שאלה זיטה. "אסיה, נעים להכיר, אני רק רוצה לעת. למה אני קשורה לתורן?" שאלה אסיה.
"זה בגלל שאת שווה כופר." אמר קול. מתוך הסיפון התחתי.
זה היה גבר צעיר. היה לו זקנקן קטן ובט יוקד בעיניים. שני המלווים שלו לא היו מרתיעים פחות.
לאחד הייתה קרחת נוצצת וגוף של מתאבק סומו. לשניה היה שיער שחור, פוני גלש עד לעיניה וכיסה אותן. היה לה גוף שרירי.
"מה זאת אומרת? שחררו אותי!" רטנה אסיה. "יכולתי לזרוק אותך לכרישים ויותר גרוע לענק, לא כמו החברים שלך, את ניצלת." אמר הגבר.
"הם מתים? מה עשית להם?!" אסיה דרשה לדעת.
"אני לא יודע, הענק היה אמור לאכול אותם מזמן." אמר הגבר, "אגב, שמי לנגור."
"אתה לא שואל לשמי?" שאלה אסיה.
"אני כבר יודע אותו, אסיה. וחברתך, פייפר האליוול, אני די בטוח שהיא לא שרדה, וגם הסדרה הזו…"
"איפה הן? איפה החברים שלי! שחרר אותי!" זעקותיה נבלעו במעמקי הים, לא ישמעו אותה, היא ידעה.
"הרגעי, אסיה, בקרוב תהפכי לאחת ממלכותי, אין צורך לדאוג." אמר לנגור.
"מה? אני ממש לא הופכת ל-" הצהירה אסיה.
מתאבק הסומו תפס אותה וסתם את פיה בסרט דביק.
"שקט עכשיו." אמר לנגור. משהו הכה בראשה ו…הכל הפך שחור.
"שחררו אותי!" נאנקה אסיה. היה לה כאב ראש נוראי, וחלום… היא קמה. היא מצאה את עצמה במיטה מהודרת. החדר היה ריק ודלת זהב ניצבה מולה. אסיה מיהרה אליה ופתחה אותה. היא גילתה את הבגדים שלה זרוקים על הרצפה ואת עצמה לבושה בחולצת בטן אדומה ומכנסים תואמות, כמו של הנשים ב"אלאדין"
אסיה נחרדה מהמחשבה שלנגור החליף לה בגדים.
עשר נשים לבושות כמוה חלפו על פניה. הן צחקקו והצביעו עליה.
"אסיה!" בירך אותה לנגור. "מה אתה רוצה." סיננה אסיה.
"את חברתך כמובן, מאז שדדתי את הסולטן ההוא, יש לי את המקום הזה, שימושי הא?
בעיקר לאיחסון נסיכות." אמר לנגור. שלוש נסיכות טפחו לה על הגב בחוזקה וצחקו בקולי קולות.
"התעלמי." גיחך לנגור. אסיה ממש רצתה לתת לו אגרוף ולהסתלק. אבל הסכוי הגדול הוא שהיא תילכד.
~תן לי ללכת~ היא שידרה ללנגור.
"אני מצטער חמודה," אמר. "הכוחות שלך לא יפעלו עלי כאן ולא בשום מקום."