עקב אכילס האמת מן העבר. (סיפור משותף עם HAPPY :)
"תעזוב אותי" האישה צעקה על הגבר שהצמיד אותה בסמטה הצדדית. "בואי נעשה את זה בדרך שלי ולא תיפגעי" הגבר אמר והוציא סכין. האישה דחפה אותו ורצה במהירות לכיוון הגשר אך הגבר רץ אחריה במהירות ועצר אותה על יד המעקה.
"אף אחד לא יציל אותך" הוא אמר והצמיד את הסכין לגרונה.
"עזוב אותה" נשמע קול מאחוריו, הגבר הסתובב והביט בגיחוך על האיש לבוש מעיל הגשם. "אני מבין שאתה לא רואה את יחסי הכוחות" הוא אמר אל האיש והראה את סכינו.
הגבר הדף את האישה ונתן לה לברוח במהירות.
האיש התקרב אליו והסתכל בזלזול על הסכין, הוא שלח את ידו לכתף הגבר אך הגבר לא היסס ודחף את הסכין לבטנו של האיש.
האיש אפילו לא מצמץ או התקפל, תפס את ידו של הגבר, עיקם אותה, ותוך שניות נשמע קול פיצוח והגבר צעק מכאבים.
האיש הסתובב לעבר המעקה ועמד שם זמן מה.
הגבר התאושש אחרי כמה דקות והתקדם בשקט לעבר האיש ומיהר לשסף את גרונו. הדם נזל על גרונו של האיש אך כעבור כמה שניות הפסיק, נספג בעורו ובמקום שהסכין שיספה לא נשאר סימן. הגבר המופתע כשל לאחור, האיש סובב את ראשו אליו ועיניו הירוקות מראות עצב. שיערו השחור של האיש נפרע ברוח בעוד הוא מתפס על המעקה.
"מה אתה?" הגבר שאל בפחד, האיש סובב את ראשו. והגבר שמע את קול האיש בתוך ראשו אומר "אני הוא אכילס"
והאיש קפץ מהגשר.
גשם התחיל לרדת ואיתו הבזקי זכרונות במוחי. הלכתי לאיטי בשביל העפר מתחת לגשר והבטתי אל השמיים העמוקים. שלחתי את ידי אל שיערי השחור אך נעצרתי. הכאב, אותו כאב היה הגרוע שהרגשתי מימי. חץ שנמשח בדמה של מדוזה נורה בעקבי והוא היה הכואב מכולם. אני נראה כמוכם אך מבפנים ליבי אטום. נחשבתי כאל ורבים היו שסגדו לי והקריבו ילדיהם לאש העמוקה. לכל דבר יש מחיר ולחסינות שקיבלתי המחיר היה חיי נצח. קוללתי בידי האלים אשר חשקתי להיות כמוהם.
איבדתי עניין הזמן והזמן איבד כל תקווה בלהטביע אותי בחולותיו. מעיל הגשם הצהוב שלי התנופף ברוח ורק חיכה לרגע מנוחה. הוצאתי סכין מכיסי והידקתי אותו על צווארי. אני מוכן לנסות עוד פעם, כמה ניסיונות שאוכל. רצוני למות מניע אותי לחיות על הקצה וכל יום למצוא דרך חדשה.
תומאס אדיסון, אלברט איינשטיין, יוליוס קיסר.
כולם היו אני.
במהלך ההסטוריה מצאתי את עצמי ביותר ויותר תפקידי מפתח לקידום העולם.
איני יודע אם זה מקרה או יד הגורל אשר מהתלת בי.
משחקת בי שארצה למות ולטבוע עמוק בתוך האפלה. לפעמים אני חושב שלא סתם אני חי לנצח אלא שיש לי יעוד, גורל. קוראים לי אכילס וזה הוא סיפורי.
תגובות (3)
יחסית למישהי עם שם אופטימי… בכל מקרה נחמד ודי מאוד מקורי, תצליחו גם לרענן דברים נדושים כמו: נערה שפוגשת נער יפיפה עם סוד אפל ערפדי, דרקונים רעים וחמדנים, אנשי זאב שבקושי כותבים עליהם, קוסמים מרושעים. כלומר לשבור את התוויות האלו (לא כתבתי סטיגמות כי זה שייך לחברה) כמו שהצלחתם עם מיתולוגיה יוונית
לכו על זה, תהיו בטוחות שאני יעקוב אחרי הסיפור -לשם שינוי-
*בטוחים