על רקיחות וכישופים – פרק 4 לפגוש את רין ומכתב של ילדה

היו שם כאלה שחילקו מדים והביאו לי מדים של מכשפות.
ילד אחד רץ אלי והתחיל להגיד מילים לא מזוההות . וחשבתי לברוח.
"מי אתה?!" אמרתי ואז הילד העיף אותי לקיר , מי זה בכלל?
חשבתי להביא לו כאפה , אפילו שאני בכלל לא מכירה אותו.
"סתם ניסיתי קסם" אמר הילד והתנצל.
"למה עלי?! אני בכלל לא מכירה אותך!" אמרתי לו.
"רגע , את לא רין? את ממש דומה לה" אמר.
"מי זאת בכלל?" שאלתי אותו.
שמעתי שמועות על רין שהיא נגד מלכת הכיתה ובלה בלה…
"אני….כאן" אמרה ילדה קטנה מחזיקה דובי חום שקשור בסרט ורוד.
"הינה את" אמר והחל למשוך בשיערה.
"מה…עשיתי…לך?" אמרה הילדה.
"את שמה רגלים למלכת הכיתה , זה העניין" אמר בפרצוף מרושע.
"עזוב אותה!" נתתי לו בוקס ששבר לו את הביצים.
"אני רין" אמרה הילדה וקדה קידה מנומסת.
"מי זאת מלכת הכיתה?" שאלתי אותה.
"ולמה את מחזיקה דובי שאת כבר כמעט בגילי?" שאלתי שוב.
"הדובי הזה הוא החבר היחיד שלי , אף אחד לא אוהב אותי בגלל השמועות" הסבירה רין והחלה לבכות בכי רע ומר.
"אני אהיה איתך" אמרתי.
"אני כל כך מאושרת!" אמרה רין והחלה לבכות מאושר.
~מנקודת המבט של רין~
אני דיי חדשה בבית הספר הזה כמוהה , אז למה להתעלל בי?
"קוראים לי ענת" היא אמרה ונשמע צלצול.
"בואי מהר לכיתה אנחנו נאחר" אמרתי ותפסתי את ידה של ענת והתחלנו לרוץ.
~בכיתה~
התיישבתי במקום שלי וכרגיל התחילו הנהרות של הקללות.
פחדתי להוציא מילה מפי , כי אז יהרגו אותי.
ענת התיישבה לידי , ומהחלון לידנו היה פתק , לקחנו אותו והתחלנו לקרוא.
"לה לה לה….בואו לשחק איתי , לשחק בבובות"
"מוזר" אמרה ענת.
"זה כתב של ילדה קטנה" אמרנו בחשדנות.
"תלמידים , לכו לשיעור כישוף" אמרה המורה וכולנו הסתדרנו בתורים וכרגיל , מלכת הכיתה הייתה ראשונה.
"אולי פעם אחת תתני למישהו אחר להיות ראשון?!" אמרתי באומץ , פעם ראשונה.
"~צחוק~ , נראה לך?" אמרה והסתובבה.
שוב הגיע פתק , הפעם עם משפטים אחרים.
"לי לי לי לה לה לה לה….בואו לגינת החמניות , נשחק יחד עם בובות…"