על הירח במלואו, והעטלף במעופו-הקדמה+הרשמה
הרגל שלי מתופפת בעצבנות על רצפת האוטובוס, שהוא נוסע לעבר התיכון החדש שלי. לוק טוען שזה נורא חשוב שאני אלמד, למרות שאני מוצא את זה חסר טעם. אבל כזה לוק, אחראי. הוא לא באמת קשור אלי בקשר דם, אבל הוא מתפקד כמין אח גדול-אפוטרופוס-חבר טוב והוא גם זה שהדביק אותי בזאבת. לוק אומר שהוא מצטער על זה, כי הוא טוען שזה הרס לי את הסיכוי לחיים נומלים. אבל אני שמח, אל תבינו אותי לא נכון כן, ההשתנות מכאיבה יותר מכל מה שתוכלו לדמיין, והפחד התמידי שאני אפגע במישהו הוא נוראי. אבל אני לא יכול שלא לתהות, "איפה הייתי עכשיו אמלא לוק?" בטח חי ברחוב, כמו שהייתי לפני שהוא מצא אותי. אולי מת. אבל היחסים שלי עם לוק מתחילים עוד הרבה קודם, הכרתי אותו מאז שאני מסוגל לזכור. האוטובוס עוצר כדי לאסוף עוד תלמידים. וריח משונה מגיע לאפי, ריח של גשם, למרות שהשמיים בחוץ לא יכלו להיות יותר כחולים, וריקבון.
לא הרחתי את זה המון זמן.
אולי לא מספיק זמן
תגובות (32)
גזע: בן אנוש
שם: לאו הטלווד
מין: זכר
גיל: 17
אופי: אמיץ, אנוכי, עצלן, שונא-את-כולם, נוטה לאלימות.
רקע: מגיל שלוש, כשהוריו נפרדו, הוא עבר יחד עם אביו לעיירה מרוחקת. בחלומותיו, הוא החל לראות יצורים פנטזיים, מפלצות, ערפדים, אנשי זאב. כשהפך בן חמש היצורים החלו להופיע במציאות, ממש מולו, מציצים בין העצים, מתחבאים מאחורי בניינים. הוא סיפר לאביו רק כשהיה בן שבע, ואביו החושש לבנו שלח ואתו לטיפול פסיכולוגי. הוא השתמש בתרופות, ועבר היפנוזה, סדרת טיפולים פסיכולוגיים ושיחות רבות, במשך חמש שנים רצופות, אבל לא היה דבר שיכל להעלים את ההזיות. הוא הסביר לאביו שהיצורים לא פוגעים בו. שהוא לא רוצה להתאבחן כמשוגע, שהוא בסר גמור, ושזה יעבור בסופו של דבר. אבל אביו פחד יותר מדי. מאז לאו גדל בפיקוח של פסיכולוג צמוד, אך מנסה לברוח ולמרוד בכל הזדמנות. הוא כועס על עצמו ועל אביו, ועל היצורים. הוא ניסה להרחיק את היצורים, לכעוס עליהם. אבל הוא לא הצליח. הם עקבו אחריו. בוהים בו. מסמנים לו לאן ללכת, אבל הוא התעלם. כרגע הוא גר עם אביו, מבקר פסיכולוג בכל יום ולוקח תרופות. הוא חסר חברים, בודד, ומדוכא.
מקווה שאהבת, ושהרקע לא מסתבך בעלילה של הסיפור… השם והגיל ניתנים לשינוי
איזה כיף לך, טדי.
סאני. נתן. לך. דמות.
שכחתי מראה: שיער אדום עז, תספורת אימו-פריק, גוף חיוור ורזה מאוד.
אני חייבת להגיד שאני מאושרת שנתת לי דמות…
והוא מגניב לגמרי.
בכוונה לא כתבת מראה?
כתבתי את זה לפני שראיתי שהוספת מראה…
אופס
מצטער… את יכולה לשנות אם באלך… ותמיד שמח לעזור :)
ונכון באמת כיף לי שסאני נתן לי דמות!
אולי גם את תתני לי אחת שלי? כי נראה שאין כל כך הרבה ביקוש לסיפור הזה כמו חשבתי שיהיה…
יש מצב שאת שומרת לי?
אני פשוט נורא עייפה, ואם אתן לך עכשיו דמות, היא תצא מאוד.. מאוד… הבנת את העניין.
תמיד שמחה לקבל עזרה (:
כל פעם שאני כותבת תגובה מישהו כותב לפני ומה שכתבתי יוצא לא אובייקטיבי…
ובטח שאני אשמור לך מקום אלי. לפי איך שזה נראה כרגע יהיה די והותר מקום לדמות שלך…
:\
אני מחר אגיד בג'ימייל לעשות דמויות לסיפור של טדי. (מגניבות כמובן!)
שם: אמיליה-נטולת שם שם משפחה.
גיל: 15
גזע: א. נ. ו. ש.י. ת.
מראה: בהירה לבנה כסיד, צנומה, שיער שחור כצבע העורב, עיניים בצבע אדום,גופה מקועקע, וגבהת קומה.
אופי: אדישה, אלימה, היפרקטיבית, (דמות מטומטמת), חולמנית, עקשנית,..(מזכירה לי אותי) ..
רקע: יתומה. הוריה נרצחו בשל סיבה לא ידועה. בקיצור, אין לה משפחה.
חיה ברחוב מאז גיל 9..שרדה בכוחות עצמה. יש לה תליון שאותו היא עונדת מאז שהייתה ברחוב.. היא לא רוצה לדעת פרטים נרחבים יותר על עברה.
היא מיזנתרופית (שונאת בני-אדם) ..
היא רוצחת אנשים בלילות..זה מרגיע אותה. היא אוהבת לרצוח בעיקר קשישים, ואנשים חסרי תועלת. בילתה כמה חודשים רעים במוסדות לעבריינים צעירים..
בגיל 13 אדם אחד בא אלייה וטען שהוא אביה. אך היא לא נפלה בפח ורצחה אותו.
בקיצור, דמות משוגעת שאוהבת לרצוח אנשים. היא אוהבת לראות דם.
העיגוק העיקרי שלה כעת הוא לשרוף כופות של אנשים.
*גופות..
גזע: אישת זאב
שם: אשלי ברונו
מין: נקבה
גיל: 17
אופי: עצבנית, פתיל קצר, פריקית, פריקית ופריקית.
רקע: כשהייתה בת שבע אימא התחילה להתמכר לסמיים ולהיפגש עם אנשים מהעולם התחתון.
לאשלי בהתחלה לא היה אכפת כי אביה הצליח למלא את שתי התפקידים.
יום אחד אחרי התקף זעם של האימא על האבא בגלל שאין להם כסף לשלם על התערבות שהפסידה היא הרגה את אבא של אשלי כדי שתוכל להשתמש בכסף כדי לכסות את ההתערבות.
אשלי שהייתה אז רק בת -10 האמינה לסיפור שהוא ברח עם אישה אחרת ועזב אותה ואת אימה לבד, ועד היום היא לא סולחת לו על כך.
הכסף של ביטוח החיים שאשלי לא ידע מימנו לא הספיק לשלם על ההיתערבות הנכשלת אז אשלי יצא לעבוד בגיל 16 כדי שתוכל לממן את עצמה ולקנות לאימה סמים – היא חשבה שאימה חולה משיברון לב אחד גדול בגלל אביה וזקוקה לתרופות.
יום אחד כשכבר נמאס לאנשים שניצחו בתחרות לחכות הם שלחו את ליזה – שהייתה מפלצת מהעולם התחתון שהצליחה להיתחפש כשרצתה לילדה בגילה של אשלי.
בגלל שליזה הייתה מפלצת אז כשנהפכה לבת אנוש היא הפכה להיות מושלמת.
ואשלי לפני שהפכה לאשת זהב הייתה אובססית ליופי גילתה את נטיתה המינית ל.. בנות.
ויום אחד בעת ש״פלירטטה״ עם ליזה,
ליזה התקרבה עליה כדי להגדים לך חלום ולנשק אותה אבל זה לא מה שקרה.
זה קרה בתוך שניות !
ליזה שהייתה נראת כאילו גם זהותה המינית מחבבת קצת יותר בנות הראת כאילו היא רוצה לנשק את אשלי ובכלל היא הפכה אותה בכוחותיה לאשת זאב !
בקיצור אשלי היא ילדה עם שער עד לגב בצבע שחור ויש לה שתי פסים, ורוד ותכלת.
יש לה עיניים חומות – כמתאים לאשת זהב.
בשנה שבה הייתה אשלי בת זאב היא התחילה לגלות מה היא, מי היא ומה קרה לה פעם.
הפרטים הכואבים הרסו אותה מתי שהוא.
והיא כבר לא שלטה בעצמה..
כמו איש זאב.
אני מקרוה שתוסיפי את אשלי לסיפור (:
לילה טובב
*זאב.
**להגשים.
*** לה.
**** מקווה.
וואי כמה טעויותת
שם מלא: ג'ו טורק
מין: נקבה
גיל: 17
תיאור חיצוני: שיער חום גלי, זה, מפותחת, פנים עגולות, עיניים חומות מטר 1.66
תיאור פנימי: קרה, מסתגרת, שרה שירה קלאסית בקול צלול ויפה שלא יאמן, היא לובשת עקבים גבוהים, בגדים שחורים צמודים ומתבודדת מהחברה. יש לה חבר הכי טוב. (אולי לאו? בא לי אותו). אין בניהם שום קשר רומנטי אבל הם מדברים על הכול. רק לאו יודע שהיא ערפדית מתחילה. אמא שלה מתה בתאונת דרכים ומאז היא לא מוכנה לנסוע במכונית אבל היא נוסעת בלי בעיה על אופנוע סגלגל שחור.
היא פוחדת פחד מוות מהחושך כיוון שאחיה הגדול נרצח ע"י איש זאב בלילה. אחיה היה ערפד גם הוא ונרצח על היותו אחד. אביה מגדל אותה ואת אחותה הקטנה אליסה שהיא בת אנוש בת 13, בלונדינית, תמימה ויפה.
(רקע קשה הא?..).
גזע: ערפדית שננשכה לא מזמן, אלא אם כן אפשר להיוולד ערפדים.
לאו אשלי וג'ו בפנים.
(סליחה אבל אני לא יכולה להכניס רוצחת עד כדי כך פסיכית לסיפור… שמת לב שהיא די דומה לדקסטר?)
מה אם קצת דמויות שפיות אנשים?
לא כולם חייבים להיות עצבניים כל כך
אני אשמח לדמות של אדם-זאב בן, חברותי יחסית, אולי ליצן כזה.
וגם דמות של ערפד בן.
תודה!
אני יכולה לרשום עוד דמות ?
כן
אני מקווה שאני יכולה לרשום דמות…
גזע: אנשי זאב לשלטון!
שם: ארין וולף.
גיל: 15.
מראה: שיער שחור, עיניים אפורות זאביות.
אופי: חכמה, קרת רוח, מצחיקה, יודעת להיות רצינית לפעמים.
רקע: היא נולדה עם הזאביות, ולא ידעה על זה עד גיל שמונה. אבא שלה מת כשהייתה בת שנתיים ומשום מה אמא שלה תמיד האשימה אותה בזה, ובגלל זה היא היתה מרביצה לה ורוב הזמן שלה בבית היא היתה מבלה בקופסת קרטון קטנה. הזמן הפנוי היחיד שלה היה בבית הספר ושם גם לא היה טוב. כולם שנאו אותה בגלל שהיא סוג של "זאב בודד" והיא הסתבכה הרבה מאוד. פעם אחת היא החזירה לאיזה בריון ואימא שלה היתה צריכה לקחת אותה מבית הספר והתחילה להרביץ לה חזק יותר. בסוף היא נשברה, הפכה לזאבה וברחה. אז היא גילתה את היכולת שלה.
מקווה שאפשר להוסיף אותי ותמשיכי את שאר הסיפורים שלך!
יאי!
שם משפחה יצירתי יש לך שם…
ודרך אגב, אם היא נולדה זאבה זה אומר שלפחות אחד ההורים שלה היה כזה…
"זאב בודד" אהבתי את משחק המילים
כן, אבא שלה היה. שחכתי לרשום את זה…
טוב, יש כאן מחסור קטן בערפדים, אז אני ארשום לך את החבר הערפד המטורף שלי:
שם: רוי פלאון.
גיל: 13.
מראה: שיער חום עד הכתפיים, עיניים שחורות נטולות הבאה.
אופי: משוגע, מצחיק, לא ממש דואג להסתיר את העובדה שהוא ערפד. מת עלי כלי נשק ודברים כאלה.
רקע: רוב הזמן היה ילד רגיל עם בעיות. הוא ננשך לא מזמן במסיבה (שהתגנב אליה…)
חבר שלי כל הזמן אומר שהוא מתאים להיות ערפד, הוא אוהב טעם של דם ומכור לחצויה (והמכיר אותי)
נועה אוריאן.
ילדה חכמה, תלמידה ממוצעת ( זה אומר שהיא בת אנוש).
מצחיקה, שובבה, אוהבת לחיוך ואוהבת את העולם (בינתיים..)
היא בת16 כיתה י״א.
יש לה שער בלונדיני ועיניים אפורות ירוקות שמתקבצות בצורה יפה כזו כשהיא מחייכת (;
יש לה חבר ( לפי דעתי תעשי שהרוצחות מהתגובות לפני תהרוג אותו ואותה תשאיר)
כשהייתה קטנה הוריה מצאו אותה בעלית הגג מדברת לעצמה המין שפה כזו משונה,
הוריה שהיו בני אנוש לא הבינו שאלה היו מפלצות שעורבות לילדים קטנים מתחת לארון.
הם לא מפחידים ילדים, הם גורמים להם לאבד בתוך עצמם, ולרצות, רק לרצון להיות מפלצות.
ולהחזיר לאנשים שעשו להם רע !
הילדה הזו סבלה כול כך והיום היא רק רוצה לנקום.
אהה ויום אחד כשהיא והוריה היו אצל מפלצת – שהיתחפשה לפסיכולוג חכם ועושה פלאות.
המפלצת התנפלה עליהם והוריה מתו.
נועה ניצלה בזכות הכוחות המפצת שגרמה לה להכול.
אבל בסופו דל סיפור היה גרמה לה קצת אושר.
ניב קסדו הןא ערפד בן 17 .
הוא ילד מצחיק ושובב שמהפנט את הטרף שלו כדי שיוכל לאכול את הארוחות שלו.
הוא אוכל באופן סדיר !!
הוא היה ילד סטוצינר ויום אחד חברה של חברה שלו היפנטה אותו ונשכה אותו.
וככה הוא הפך לערפד בקיצור.
טוב אין לי רעיונות יותר נורמלים מצטערת
שמרת לי…?
שם מלא: נאקו מייטר.
גזע: בן אנוש
גיל: 17
מראה: שיער חום פרוע, עיניים גדולות בצבע ירוק-אפור שתמיד מלאות בסקרנות, גבוה, אצבעות דקות, קל למצוא חיוך על פניו.
אופי: חברותי, אמיץ, מצחיק, סקרן ביותר, הוא די כריזמטי, כך שהוא יכול להוביל אנשים לעשיית דבר חיובי ולשכנע טוב במיוחד, חייכן, זריז, מבולגן, הוא מסוגל להיות נורא חולמני ו'להיעלם' מהעולם, נאמן, מתוחכם וחכם, לפעמים כאשר מעצבנים אותו הוא יכול להיות ממש תוקפני ואגרסיבי.
רקע: הוא חי רגיל, עד גיל 6. בו הוא החל לראות מפלצות על טבעיות בכל מקום. הוא די שנא את הוריו, אך כאשר החל לראות את היצורים המוזרים, הם הכניסו קצת אור לחייו. הוא תמיד ניסה לעקוב אחריהם, אבל הם נעלמו. כאשר סיפר זאת לאחיו הגדול, היחיד שאי פעם ממשפחתו שבטח בו, הוא חשב שהוא עובד עליו. אחריי כמה פעמים בנאקו סיפר שוב ושוב על היצורים המוזרים, אחיו החליט לנקוט צעד ולספר להורים שלו על זה. הוא חשב שזה לטובת נאקו. הוריו הבינו את המתרחש, ורק בגיל 11 דיברו אותו על ה'הזיות' שלו. נאקו ניסה לשכנע אותם שהם אמתיות, הוא ניסה לבדוק כיצד להראות להוריו שהם קיימים. הוא ניסה כל מיני דרכים מתוחכמות לעבוד על היצורים כדי שיוכל להתקרב לפחות לאחד מהם, אך כל ניסוי ניחן בתוצאה כושלת. הוא התרחק ממשפחתו, והתחיל להסתובב יותר בחוץ. אומנם היו לו מעט חברים, אך בזכות היצורים תמיד חיוך נראה על שפתיו. הוא אהב אותם, והם נורא סקרנו אותו.
החלום שלו הוא לראות אחד מהם מקרוב, ולהיות חברו הטוב ביותר.
אוקיי.. פשוט הרגשתי שאת חייבת דמות חברותית בסיפור שלך (:
נאקו! נאקו! נאקו!
נטע. זה שהידיד שלך אוהב חצוייה לא אומר שהוא מתאים להיות ערפד. זה אומר שהוא חנון שאוהב סדרות לילדות בנות 10. וכולם בתיכון!
אני לא חושבת שהבהרתי את עצמי. אין מפלצות. רק ערפדים ואנשי זאב.
ושלי הגבתי לך בפרק הראשון.
קראתי לך שלי ולא אלי! כי אני בפרץ נחמדות בלתי מסבר.
ערפד בן!!!!
בקצב הזה אני אצטרך להוסיף אחד…
ושלי הגבתי לך בפרק הראשון.
קראתי לך שלי ולא אלי! כי אני בפרץ נחמדות בלתי מסבר.
ערפד בן!!!!
בקצב הזה אני אצטרך להוסיף אחד…
טוב, את יכולה לשנות את הגיל שלו. (ותאמיני לי – הוא ערפד.)
וסוף סוף גמרתי את אין אפשרות להתחבא!