על דם, מאבק וחלומות מתוקים-פרק 3

מיי נכנסה לחדרה ולפני שסיימה לסדר את דבריה המעטים נשמע צליל מוזר ברחבי כל החורשה, צליל של ציפורים מציצות עם אריות שואגים וצלילים שונים של חיות שונות, כל הצלילים יחד יצרו קטע שבו נראה שכל החיות משתלבות במין הרמוניה.
היא יצאה מהביתן וראתה שמכל הביתנים יצאו כנראה כל האנשים שהיו בחורשה הזו, כולם החלו ללכת אל עבר הביתן הראשי שכרגע נראה למיי פשוט כמו עץ מרהיב ביופיו. אחרי רגע של מחשבה היא החליטה ללכת בעקבות ההמון, נראה שיש שם מספר מאות אנשים, אך לא יותר מאלף.
מהביתן של הביתן הראשי יצאו רד, מרטין, קריסטל ועוד שני נערים ונערה שלא הכירה.
"סכנה מרחפת מעל ראשינו בימים ללו," החל לומר מרטין ובקולו סמכותיות, הוא הכניס את כל הקהל למין מתח אך נראה שאנשים באמת..סומכים עליו, "יש לנו חודש, חודש או להסגיר את עצמנו או להיענות לאתגר, מהמורה בדרכנו. אני שואל אתכם חברי, מה אתם רוצים לעשות?" המשיך וגרם לפרץ אדרנלין בקהל, ראיתי כמה אנשים שהפכו לחיות, חלקם לחיות קטנות כמו עכברים ועורבים, ואחדים לנמרים. לפתע כל הקהל צעק: "נילחם!". אפילו מהמרחק הזה ראתה מיי את החיוך על פני רד וקריסטל. הנער שחור השיער לידם לא הפגין שום רגש, אך נראה שהבחור לידו יכל לצאת לקרב ממש ברגע זה.
"אם כך, אנחנו חייבים להיות מוכנים. אנחנו לא מזלזלים ביכולות שצברתם עד עכשיו אבל הקרב שעומד לבוא יהיה תובעני ויכול להיות שגם נספוג מספר אבדות, ובשביל לצמצם את האבדות הללו אנחנו חייבים להילחם בשיא יכולתנו, עם כל מיומנות שנוכל לרכוש. ולכן, ממחר אנחנו נתחיל באימונים שיועברו על ידי, על ידי רד, נץ, וקריסטל. לוחות זמנים יועברו אליכם מחר בזריחה," פניו של מרטין הרצינו עם כל מילה, הוא לא נראה מרוצה מהמצב הנוכחי אבל לא הייתה לו ברירה, "היו מוכנים, זמנים קשים עומדים לבוא."