עלילותיהם של קיילי וקאל- לא ניתן להתווכח עם האמת

קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים אותה ומפחדים מנוכחותה, היא משדרת הילה שחורה ומקוללת לסביבה. היא מזהמת את העולם.

מהצד השני של המאזניים, ישנו את קאל, נער בלונדיני ויפה טוהר אשר בתוכו שוכן השלום והטוב. מטבעו להסדיר דברים לקודמם, לפתור מריבות, בעיות ולגשר בין אנשים. תפקידו במובן מסוים הוא לרסן את קיילי ולנקות אחרי הבלאגן שהיא משאירה אחריה.

אם חשבתם שכאשר ייפגשו תחל מלחמה, טעיתם. קורה בין השניים משהו אחר, משהו קסום, משהו שאיש לא היה מעלה על דעתו.

עלילותיהם של קיילי וקאל מגולל אחר סיפורים קצרים וחוויות מחייהם של השניים. יחד, הם יכירו אחד את השני, ילמדו תובנות ולקחים ויחוו קונפליקטים שמעולם לא חשבו שיחוו.

—————————————–
פרק שני- "לא ניתן להתווכח עם האמת"
–
"כן! אני הכאוס! אני האפלה פה!" קיילי צעקה לעבר קהל האנשים שהקיף אותה ואת קאל מכל עבר.
"קיילי…" קאל החל לומר לה חלושות. אבל כל דעה שלו לא תשנה את שלה.
"קאל," היא הביטה בו במבט מלא משמעות, "אני לא יכולה עוד להסתתר, אני לא יכולה עוד לחיות בשקר. זה פשוט בלתי אפשרי מבחינתי. אנשים לא יודעים מי אני, מתנהגים אליי כרגיל ואז כשקורה משהו רע, הם מפילים את האשמה עליך. כי הסיכוי שאישה תעשה משהו רע בעיניהם הוא יותר נמוך מהסיכוי שגבר יעשה. ההבדלים האלה לא יכולים להימשך."
"גברים לא שונים מנשים!" היא פנתה הפעם אל הקהל, "מפתיע אתכם שאני הכאוס והוא השלום?! זה נורא. תתבגרו. גם נשים יכולות לעשות דברים רעים, בדיוק כמו גברים." קאל פצה את פיו, הוא רצה להגיב לדבריה, אבל אז הבין שאין לו מה להגיד. הוא צריך להרגיע אותה לפני שתפרוץ מהומה, זהו תפקידו. אבל האמת הייתה בידיה, ועם האמת קשה להתמודד, את האמת קשה לרסן.
קהל האנשים נרתע מקיילי. נשים מצאו את עצמן בין זרועותיהם העבות של הגברים. הבודדים שבקהל ניסו לכסות כמה שיותר את גופם, בניסיון להעלים את עצמם מהסיטואציה אליה נקלעו. קיילי הצליחה לגעת בנקודה שאף אחד לא העז לגעת קודם.
"הנה, אתם למשל." קיילי הצביעה על זוג שהתחבקו יחד. למראית עין רגילה הם נראו תמימים ומאושרים, אבל קיילי ראתה את הכאוס ששורר בין השניים. "הידעת שחברתך בוגדת בך עם ג'ק?" ג'ק היה חברו הטוב ביותר של הגבר, רק הזוג וקיילי ידעו זאת. הגבר, שעמד עכשיו קפוא מול קיילי, לא ידע מה לעשות. החברה שחיבק, ניסתה להתחמק כמה שיותר ממבטו המאוכזב. "אם תשאל את חברתך 'הנאמנה' היא תכחיש זאת. השניים נפגשו אתמול בשבע בבית קפה ואז עלו לבית של ג'ק." קיילי לא הייתה מודעת למהומה שיכולה לפרוץ עקב הדברים שתאמר, היא פשוט המשיכה לשפוך כל מה שישב על ליבה. "זה קורה כל יום שלישי בשבע. היא אומרת לך שהיא הולכת לערב עם חברות, פעם בשבוע? אז האמת שלא, היא הולכת לבלות עם ג'ק."
פניה של האישה החווירו, כל צבע אדמדם שהיה פעם על לחייה נעלם כלא היה. לקיילי היא דמתה קצת לרוח רפאים. הקהל לא זז למשך כמה שניות, ואז התחילה המהומה. הגבר, שבת זוגתו בגדה בו עם חברו הטוב החל לתחקר אותה בחשש מלגלות את האמת. היא התכווצה בתוך עצמה. זוגות אחרים החלו להודות אחד בפני השני ולצעוק אחד על השנים. והאנשים הבודדים? הם אותם אנשים שנקלעו למצב לא נעים בין ריבים של אחרים.
קיילי הרגישה כף יד קטנה וחמימה אוחזת בשלה, זה היה קאל.
"קיילי, זה מספיק". היא הסתובבה לעברו בזעם.
"לפחות גרמתי לאמת לצאת לאור," היא לחצה על ידו, "שאנשים בעולם הזה יסתכלו קצת מעבר לדעות הקדומות שהחברה קבעה מלפני שנים."
"את גרמת לאמת לצאת לאור, זה נכון." קולו הרגוע של קאל הדהד בראשה, הוא תמיד הצליח לשמור על נימת קול רגועה. "אבל, עם זה, יצרת רק עוד כאוס ובלגן. בואי נלך מפה, גרמנו מספיק נזק." גרמנו, המילה חזרה על עצמה שוב ושוב בראשה של קיילי. הוא הכליל את שניהם במה שקרה, ולא הפיל את האשמה רק עליה. היא נגררה אחריו בלית- ברירה ובאי חשק. אבל הוא צדק, רק עכשיו היא הבינה למה בעצם גרמה בלא ידיעה, לכאוס. היא פקפקה לרגע ביכולתה לברוח מהגורל שיועד לה. אבל משהו אחד לא היה לה ברור, והיא עצרה.
"למה לא עצרת אותי באמצע?" היא שאלה וקאל נעצר גם הוא. "יכולת להפסיק אותי באמצע, יכולת לגרור אותי משם ולמנוע את כל זה. התפקיד שלך זה לנקות את כל הבלגן שאני עושה, יכולת להפסיק אותי." הוא הסתובב לעברה, בחצי חיוך.
"גם אם הייתי מנסה לעצור אותך, לא הייתי מצליח. את חזקה ממני קיילי, והאמת חזקה משנינו. את סך- הכל סיפרת את האמת, ועם האמת גם השלום אינו יכול להתווכח." הוא ראה דמעה זולגת במורד לחיה וניגב אותה באצבעו. הוא התקרב אליה וחיבק אותה, מרגיע אותה בחמימותו וביכולתו להגן עליה. היא לא ידעה עוד כמה זמן הוא עוד יוכל לסבול אותה.