עייני השטן המהפנטות פרק 8 – בלקאאוט נוראי חלק א'-

-ליסה-
זו הייתה רוח , רוח רפאים , לא הכרתי אותה ת'אמת, ופתחתי את החלון בתקווה שהיא לא תצרח עליי ותבהיל אותי כמו המקרה שקרה לי בגיל 4 ,שהסתיים בבכי. פתחתי את החלון הצידה באיטיות ואז היא אמרה לי באיטיות: " עזרת, עזרת לו…, הוא הרגיש את זה , את חייבת להמשיך לנסות..", לא הבנתי מה הרוח הזאת ניסתה בכלל להגיד לי ,היה לי רמז קלוש בנוגע לנאט , ואז החלטתי, שמחר , אני חוזרת ליער למצוא את נאט. ( אבל אחרי שחשבתי הרבה על ההחלטה הזאת התעלפתי על הכרית מתוך עייפות גמורה )…

– למחרת- (ליסה)
אחרי חמש שעות שינה , נרדמתי בשיעור.. , אחרי החטיבה הברזתי מהקבוצה שלי, פעם ראשונה ואחרונה שאני עושה את זה , למרות שאחרי אתמול בלילה במתחם, לא נראה לי שיהיה משהו מיוחד יותר מ: חרבות ,סכינים, קשתות, לחימה אחד בשני ולחטוף תוך כדי פציעות .כלום, שום דבר מיוחד, אפילו די נורמלי. אני רצתי לכיוון היער , שרק ללכת אליו מהחטיבה זה איזה שעתיים, טוב איזה מזל שאני רצה, אבל עד שאני ימצא את המפל כבר יהיה צהריים וחצי…….. ואחרי נשיפות ונשימות וקצת שיעולים ,הגעתי ליער במרדף אחר מפל מים אכזב .איך שהיער נראה בצהריים עדיף על איך שהוא נראה בלילה בשחור, הכל היה ירוק,בצבוצי האור דרך ענפי האורן היה יפייפה , ופרפרים שעפו להם דרך שדה דשא ירוק, הנחלים זרמו באיטיות והכל נראה כמו חלום. לאחר כמה זמן( שעתיים וחצי לדיוק) , מצאתי את המערה וירדתי בשובל המדרגות מטה ,ובמערה לא היה חשוך כלל, היה אפשר לראות את היצירות בשלימותן , כיאלו לא קרה להם דבר, נשארו במקומם. והנברשת המעופפת לא היתה דלוקה , בצבוצי אור שנכנסו למערה פגעו ביהלומי הנברשת ויצרו השתקפות של קשת על קיר המערה ,הנברשת הייתה בכשלושה מטרים לפניי.,התקדמתי קצת וחיפשתי את נאט , ראיתי אותו מרחוק, בפינה חשוכה ( כי שדים לא ממש אוהבים אור שמש). הנברשת הייתה כשני מטר ממני ונאט היה רחוק בפינה חשוכה , לא ידעתי מה לעשות, גם אם הוא יתקוף אותי לא יהיה לי דרך להגן עליי, כי אני לא לקחתי את החרב שלי לחטיבה , השארתי אותה במתחם ועל כך אני מצטערת. הנברשת נדלקה, היא ריחפה לכווני במהירות ואורה סינוור אותי לשנייה , סגרתי את עייני במהירות , פתחתי את עייני וראיתי את השד מולי,נבהלתי, הוא חנק אותי עם ידו השמאלית וזרק אותי אל קיר המערה.. התקדם במהירות, ואני עם אפס אנרגיות, לא זזתי וניסיתי לא לצרוח ולבכות, פחדתי, הוא נע במהירות אליי וקירב את ידיו אל רקותיי , וזו ,גרמה לי לסגור את עייני באיטיות…..