yarden086
תגיבו!!! ואם שמתם לב אני הארכתי קצת מן הפעם הקודמת , אז מי שלא קרא אז כדי שיקרא עכשיו . אני דעתנית מאוד אז בבקשה תשתפו את דעותייכם ..שאלה: מי הדמות האהובה אליכם?, ואם אתם לא זוכרים מי זה מי ..פרק 3 .

עייני השטן המהפנטות פרק 10 -ארבעה משולשי פיצה, ורוח אחת-

yarden086 10/04/2014 731 צפיות 5 תגובות
תגיבו!!! ואם שמתם לב אני הארכתי קצת מן הפעם הקודמת , אז מי שלא קרא אז כדי שיקרא עכשיו . אני דעתנית מאוד אז בבקשה תשתפו את דעותייכם ..שאלה: מי הדמות האהובה אליכם?, ואם אתם לא זוכרים מי זה מי ..פרק 3 .

-ליסה-
"אמ..לא, לא ממש".ככה צ'ארלס ענה לי."מה זאת ת'אומרת לא ממש,אתה לא ממש מאמין לי או שפשוט אתה פוחד לקרוא לי שקרנית?"."ואת שקרנית?".הוא שאל אותי וקולו הורם מעט.
"לא!, אני לא שקרנית, אני אומרת לך את האמת!" .צעקתי."ב-א-מ-ת?, אז איך זה התחיל בכלל?, או שגם את זה את לא זוכרת?"."אמ..אמ..רוח!".עניתי."מה???". עייניו נפערו מתדהמה לא מובנת.
"רוח רפאים באה אליי בסוף יום,אמ.. כלשהו ואמרה לי משהו, אני זוכרת את מה שהיא אמרה לי אבל לא את מה שהיא גרמה לי לעשות, או! אני זוכרת שקמתי במערה ואז שד מוזר ומפחיד תקף אותי , וגם הוא שאל אם אני יכולה לבוא בשבוע הבא?" .את שואלת את עצמך?", "לא, כן,כי פשוט אני לא ממש זוכרת דבר". "לא משנה , נגיד ואני מאמין לסיפור הלא אמין שלך, את באה מחר למתחם לאימון?", " או כן, את המתחם אני זוכרת מצויין ,ובטח שאני אבוא מחר".
חייכתי, הוא חייך כי הוא שמח לשמוע שאני באה מחר אבל הוא אפילו לא שאל איך נזכרתי בהכול , רק שאל את מה לא זכרתי."תגידי אפשר לשאול עוד שאלה קטנטנה?"," מה?"
"אמ.. אפשר משולש פיצה בבקשה?".

-צ'ארלס-
נכנסנו לביתה שוב,היא צחקה ואמרתי שיש להם חצר יפייפיה , אמא שלה נתנה לי משולש פיצה(אמ..אפילו יותר),אני חייב להודות שהוא היה מאוד טעים,למרות שעדיין התלבטתי אם להאמין לליסה. נכנסתי לקרוואן שלי וחזרתי לביתי , שבע מארבעה משולשי פיצה , וחיכיתי למחר.
למחרת ליסה באמת הגיעה למתחם , הייתה כמו תמיד, רק שהפעם משהו הפריע לי כי אני יודע שמשהו מוזר קרה לה, ואני אפילו לא יודע מה ולמה, חבל שלא שאלתי אותה ,אז בחצר היפה שלהם , סיפורה מוזר, על התעוררות במערה ,שד תוקפני ,שאני בספק שזה היה נאט, אבל רוח רפאים שבאה אלייך באמצע הלילה ושכנראה מה שהיא אמרה לליסה גרם לה ללכת ליער?, אני לא יודע, רוח מוזרה, מעניין איזה קשר יש לה עם ליסה…

-ליסה-
באמת באתי היום למתחם לאימון למרות שעל הדקה הראשונה התחילה מהומה:
"היי הנה ליסה, חברים". ג'ון הסתכל אליי בחיוך קורני."כן , היא באמת פה, סוף -סוף ,כמה זמן לוקח לבנאדם להגיע לכאן?!". הוסיפה ווילו בפרצוף חמוץ ."היי ליסה ,למה לא באת מלא זמן?".שאלה אנג'ל,אבל עוד לפני שהספקתי לענות מייקל אמר:"כן, באמת מלא זמן!, אז ליסה יש לך הסבר בשבילינו כי אם לא אז חבל שסתם תיהי כאן"." אמ…היה לי בלאקאאוט?". "זו שאלה?" אמרה אליס ,שקימטה את מצחה ונאנחה." לא, פשוט אני לא זכרתי דברים למשך זמן, אבל עכשיו אני זוכרת, טוב, את רוב הדברים".ווילו:" רוב הדברים , אנחנו רוב הדברים שלך , ליסה?".
"חבר'ה,חבר'ה, תנו לה רגע 'אוויר' והיא כבר תספר לנו את הסיפור המרתק שלה"הרגיע אותם צ'ארלס."טוב!, אז ככה הכול התחיל: אני לא זוכרת מתי , אבל כנראה ביום שהייתי עייפה ברמות מטורפות, עצמתי את עייני עד שמשהו דפק על חלוני , פתחתי את החלון הייתה שמה רוח שאמרה לי: עזרת , עזרת לו תמשיכי לנסות, משהו כזה היא אמרה לי ,ואני לא זוכרת מה זה גרם לי לעשות , אני זוכרת שקמתי במערה חשוכה עם שד שתקף אותי וחנק אותי כמעט למוות עד שהיה לי רפלקס כזה , וכמעט ערפתי לו את הראש( ברגע הזה ווילו חייכה ופערה עיינים), אבל רק קרעתי לו כמה חתיכות קטנות מן הקולר עור הזה שלו , שהיה מוזר אני חייבת להגיד, עם עיינים חרוטות עליו באדום, ואז הוא פשוט נפל על האדמה והתעלף, שבזמן הזה רצתי לי בריצה במדרגות לשטח הפתוח"."זהו?, זה הכל?".שאל בובי לאחר שסיימתי לומר להם את בערך הסיפור. "ואיך נזכרת בהכול?"מיד לאחר בובי שאל ג'ון."טוב, אז ככה, אמא שלי אמרה לי שנוסעים לדודה מיסה , ולכן כנראה הברזתי לקבוצה בפעם האחרונה , נסענו אלייה, היה כיף מאוד ,באמת, והייתי עם בנותיה של דודה מיסה על הנדנדה ולרגע אחד,אני נשבעת שהיה לי פלאשבק פתאומי שכזה , שאני ובנותיה של מיסה , ומיסה היינו בשדה שלהם והיא לימדה אותי את אומנות הלחימה.." ."קול!!" אז מישם את יודעת את כל הדברים המדהימים שאת מתאמנת איתנו".קטע אותי מייקל,ומיד המשכתי."כן, אז איפה הייתי? ,כן, אז אחרי הפלאשבק הזה , היה לי עוד פלאשבק , אתם , נזכרתי בכם , כנראה בגלל כול האימונים והלחימות אחד בשני שהזכירו לי את דודה מיסה שלימדה אותי הכול". "כול הסיפור הזה נשמע כמו סיפור בלהות".אמרה ווילו בכעס . (לפתע ראיתי את המכות בגופה מהפעם האחרונה שכולנו היינו במערה), "ווילו מה קרה לך? , את פצועה כמעט בכול הגוף"." גם את זה את לא זוכרת ?, ואת נאט שלך את כן זוכרת?"." נאט?".שאלתי." כן ,נאט, השד המפלצתי, הוא זה שתקף אותי!".היא צעקה .נבהלתי עייניי נפערו ודמעות קטנטנות הופיעו על עייניי ורצתי בריצה מהירה החוצה מן המתחם..ידעתי אז, שמי שתקף אותי במערה וחנק אותי היה נאט, והכול התחבר: הרוח שאמרה שעזרתי לו, היה בעצם נאט ,כנראה הלכתי למצוא אותו ביער כדי לנסות לעזור לו , אבל כנראה הוא מחק לי את הזיכרון ולכן לא נזכרתי בחלק מן הדברים שזכרתי, בקבוצה שלי ,לאחר שנרגעתי נכנסתי חזרה למתחם והסברתי להם הכול…


תגובות (5)

המשך!
באמת פרק די קצר… אבל לא נורא! גם לי היו קצרים… העיקר התוכן, נכון?
אגב העלתי את פרק :)

10/04/2014 20:35

פיצה!!!
תמשיכי!!!

10/04/2014 20:47

חח..אילנה, פיצה!!!
בא לי לפגוש אותך שוב מתישהו…

10/04/2014 20:54

אגב שיניתי תמונת פרופיל כדי שיתאים קצת לכותרת הסיפור..

10/04/2014 21:15

אני חייבת להגיד ששיניתי את הפרק אז בבקשה תקראו אותו שוב..וסורי , פשוט הוא היה קצר מידי ..

12/04/2014 16:47
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך