עידן השלג-פרק תשיעי
"אוקי אז אנחנו עכשיו הולכים למצוא את טריאן חברה שלנו. אננו לא יודעים דבר על מקום המצאה." אמרה טריגי והפכה את המפה שבידיה.
"אולי נלך למקום שבו חטפו אותה ? יכול להיות שהחוטפים השאירו מזים למקום המצאם." אמרה ליאה בחוכמה וליטה חשבה שהיא תהיה מאוד טובה עבורם, עם יכולת הבילוש הזאת.
הם רצו דרך סבך העצים ושון הוביל.
"איך בדיוק הגעתם לכאן ?" שאלה ליאה והסתכלה על שון.
"אה… רציתי ללכת עם טיראן למקום רומנטי… כמו המפל, אבל טעינו בדרך והגענו לככאן…" אמר שון והעביר יד בשיערו. הוא לא היה רגיל להיות מובך בגלל ילדות קטנות.
"למה אתם זוג או משהו ?" שאלה הילדה בעינים מתענינות.
"אה…" שון הסמיק "אנחנו זוג… כן…" הוא הרים את כפות ידיו וסוכך על פניו מפני השמש בכאילו, כדי שלא יראו כמה הוא מסמיק.
"התנשקתם ?" ליאה לא הפסיקה עם השאלות החטטניות שלה.
'זה קצת יותר מדי' חשב לעצמו שון. "כן התנשקנו, כי אנחנו כבר גדולים ומותר לנו. לא כמו ילדות קטנות ומציקניות כמוך" צחק שון והרים את הילדה על ידיו.
"אני לא כזאת קטנה" נעלבה ליאה "אני בת 10. הלוואי שגם לי היה חבר… ושיכולנו להתנשק… זה כלכך רומנטי …" נאנחה הילדה בזרועותיו הגדולות של שון.
"את עוד קטנה" אמר שון והוריד אותה.
"היי זה הענק שלי !!" צעקה ליאה ורצה לעבר הענק הכחול שנח עתה על הדשא לידם.
"הוא היה בתיק של טרי ! כלומר שהם הלכו בדרך הזאתי !!" זעקה טריגי.
"למה הענק שלי היה בתיק שלה ?" שאלה ליאה.
"היא מצאה אותו." אמרה ליטה.
"זה ענק מיוחד. אפשר ללראות בו דברים. כמו בתמונות. אני יכולה לראות מה קרה לכם, ואולי גם איפה טריאן" אמרה ליאה ותלשה את אבן האודם המרכזית.
"אבל הוא היה כל הזמן בתיק. זה לא יעבוד" אמר שון ונלחץ לעומת זה שילדה קטנה עומדת לראות אותו ואת טריאן ברגע הרומנטי שהופרע.
"ברור שזה יעבוד. זה מצלם דרך כל דבר" אמרה ליאה והמשיכה לתלוש אבנים יקרות מהענק.
טריגי שמה לב ששון לחוץ.
"מה קרה ?" לחשה לו.
"אני לא רוצה שילדה קטנה תראה את הרגע הרומנטי שלי ושל טרי !! זה אישי !!" צעק בלחש שון לתוך אוזנה (אני יודעת שאתם חושבים שזה לא אפשרי, אבל כן, זה כן.) .
טריגי התאפקה לא לפרוץ בצחוק עז.
"אל תדאג. לא עשיתם שם כלום נכון ?" שאלה טריגי בחשדנות.
"לא. הם התפרצו בדיוק ברגע שעמדנו.. את יודעת.. להתנשק…" אמר שון.
"נו אז מה זה משנה ?" שאלה טריגי והצחוק שכלכך נסתה לדחות אותו שב ועלה לבביטנה. הוא יצא במין נחרה מוזרה כזאת.
"טריג את בסדר ?" נבהל שון לנחירותיה של טריגי.
"כן, כן. אבל מה זה משנה ?" שאלה טריגי שוב.
"הצלחתי להפעיל אותו !!" צעקה ליאה ובענק שלה הופיעה תמונה.
התמונה הייתה של שון וטריאן.
שון הסתובב ונראה מוטרד ממשהו, וטריאן ישבה על סלע ודיברה איתו.
לא היה שום קול.
אחרי כמה שניות שון התישב ליד טריאן וליטף את פניה.
פניהם התקרבו, ואז נראו שלושה בחורים, אחד גבוה וחזק, אחד אדום שיער עם פוני על הצד והשלישי עם שיער בלונדיני כמו של ליאה.
"אני מכירה אותם. קוראים להם כנופיית היער. הם חוטפים אנשים תמימים שהם חושבים שיספקו להם משהו. זה ג'ון, טד וג'ונס." אמרה ליאה בחדות והצביעה על כל אחד מהבחורים כשאמרה את שמותיהם.
"איפה הם גרים ? פה מסביב זה רק ים." שאלה טריגי.
"הממלכה שלי מאוד קרובה לפה. פשוט מפליגים בספינה צפונה וישר מגיעים" אמרה ליאה והצביעה בידיה על הפינה הצפונית.
"איפה ליטה ??" שאל לפתע שון והסתכל סביבו.
" אני פה !" ענתה ליטה ויצאה מהפינה הצפונית שעליה הצביעה ליאה עם פרי מאוד מוזר בידה.
"לאן הלכת ?" שאל שון ובחן את הפרי שאכלה. הוא היה סגול וגדול ובפנים הוא היה אדום ונראה מגרה.
"לחפש אוכל ! אני מתה מרעב ! יש לכם מזל שחשבתי גם עליכם והבאתי המון קורטלים" אמרה ליטה והוציאה מתוך סל קטן וצהוב עוד שלושה פרות סגלגלים.
"איך קראת לזה ? " שאל שון ונתן ביס גדול לפרי הטעים.
"קורטייל. זה מזכיר לי טעם של קוקטייל, אז שיניתי אות אחת. מוצא חן בעינייך ?" שאלה ליטה והוציאה מסלה עוד פרי.
"מאוד" אמר ונגס בפרי שלו.
"מה עשיתם בינתיים ?" שאלה ליטה.
"הסתכלנו על הסרט בענק של ליאה. ראו שם את החוטפים שחטפו את טרי" אמר שון בעצב וניגב את פניו בשרוול חולצתו.
"אנחנו חייבים למצוא אותה." אמרה טריגי.
"טוב אז לפי מה שהבנתי, החוטפים בדרך לממלכה שלך. בואו ניקח את הספינה ונעקוב אחריהם." אמר שון והחל להתקדם לעבר הכיוון שעליו עדיין הצביעה ליאה.
"אה.." אמרה ליאה ונראתה מובכת במקצת "עדיך שלא נלך לשם… המלך, אבי מחפש אותי כבר כמה שבועות כי ברחתי מהבית.. עם השומרים ימצאו אותי הם יחזירו אותי חזרה לארמון.."
"אבל חייבים למצור את טריאן" מילמל שון בייאוש.
"אני ממש רוצה לעזור לכם.. באמת.. אבל אני לא יכולה לחזור.." אמרה ליאה.
"בבקשה הנסיכה.. " אמר שון ופניו העידו על כך שכואב לו.
ליאה שתקה והסתכלה לריצפה. היא לא יכלה לראות את פניו של שון.
"הנסיכה.. תביני.. טריאן מאוד חשובה לנו.. אנחנו מבטיחים שנעזור לך להתחבא, או כל מה שתירצי ! באמת.." אמרה טריגי בעצב.
ליאה הסתכלה לעבר פניהם העצובים באומץ והינהנה בראשה "אני מוכנה לעזור לכם.. בתנאי אחד.."
פניהם של שון, טריגי וליטה ותיקווה מחודשת ניצתה בפניהם.
ליאה היססה והסתכלה לצדדיה.
"התנאי הוא.. שתעזרו לי להרוג את אבא שלי"
תגובות (0)